סוף דבר

הבלוג הזה נולד מתוך מסע אישי
מסע שהחל במפגש ווירטואלי/ פיזי עם אדם שפשוט נתן לי אופני כביש
Lomond Buenos Aires , אופניים שגרמו לי לעזוב את עולם רכיבת השטח ולעבור לרכיבת אספלט

שינוי ענק עבורי
בתחילה רכבתי מרחקים קצרים
25 קילומטרים
30 , 35
רוב הרכיבות הללו היו בראש ציפור או בשביל אופניים העונה לשם - "שביל לשום מקום"
שביל אופניים , שמחבר בין כלום לכלום , סוג של ניסיון להראות שלא רק בתל אביב יש שבילי אופניים ........

המטרה הייתה להגיע לרכביה של 50 קילומטרים בלי הפסקה
לקח לי זמן רב להגיע למקום הזה 
ואחרי שהצלחתי פעם אחת , הצלחתי גם פעם שניה 

לא לקח זמן רב והמרחקים של 50 קילומטרים הפכו למשהו סטנדרטי
היעד של 80 כבר נראה היה באופק
ואם 80 אז למה לא 100
ומי שיכול 100 רוצה יותר
וכך מצאתי את עצמי רוכב בעיקר לבד , למרחקים שהגיעו עד ל 160 קילומטרים
את רכיבת ה 200 ביצעתי בחברותא חלקית , עם דגש על חברי הטוב אלי קלמן שליווה אותי לכל אורכה ( הרכיבה הזו כיסתה בפועל 220 קילומטרים עם כ 2400 מטרים של טיפוס מצטבר  ) 




מאז רכבתי עוד מסלולים שונים
כיסיתי 28000 קילומטרים
ואני ממשיך ואמשיך לרכוב
האופניים עליהם רכבתי במהלך תקופה זו הם :
Lemond - buenos Aires
Cinelli - Experinace
Basso - Zero.9
Colnago Clx
Basso Diamante
שני זוגות  הבאסו ממשיכים לשמש אותי כיום , אם שונים מאד ואהובים עלי באותה מידה
אחד נוח ורך ( עם המון אופי )
השני הוא חיית מירוצים שנראית קשיחה אבל בפועל יש בה רכות מלטפת לצד היותה משחרת לטרף בכל הזמדנות ( והיא גדולה עלי בכמה מידות )

 
ומה לעתיד ?
לא יודע ...........
הבלוג הזה ייסגר , זה סופו של הסיפור הזה

סיפורי רכיבות אמשיך לפרסם , פה ושם בבלוגים אחרים שלי

בקיצור , חפרתי לכם מספיק

שרון :-)

עוד מאמץ אחד

רכיבת שבת רגילה
משולש הפוך נגד הכיוון
הכל רגיל עד כדי משמעמם
קיץ וחם
סוף מסע
כך זה מרגיש
אפור בחוץ , אין ממש זריחה
חימום מתון מהבית עד רמלוד
שום דבר מיוחד
רוח דרומית קלה שמקשה מעט
הדיאמנטה שועטות על האספלט בשלווה

ברמלוד פונה שמאלה
רואה רוכב בלבן שנמצא מעט לפני, 2 דקות ואני עימו
שתי מילים ואני מזהה את מייק בייק
רוכב מהסוג היותר מיוחד
"אדם שקשר את חייו באופניים"
רוכב עימו עד הפניה ל 424
הוא ממשיך ישר ואני פונה
הקצב טוב למדי
הטיפוס לכפר בן נון מתחיל
אי שם באמצע הטיפוס משהו לא עובד לי
נקודת משבר , לא מצליח לנער את הקושי
זה לא חדש שהקטע הזה היה בעבר מקום שממש לא אהבתי
ובכל זאת , זהו משבר שצריך להתמודד עימו
מאי שם מגיעה החבורה של סונטו
פנים מוכרות
זוהר מציע לי לשבת עליהם
זה עובד לא רע
עד הכיכר של כפר בן נון אני מושך עימם
הקצב טוב וזה מרגיש אחרת
בירידה לנחל נחשון אני שומר על הקו שלי
האחיזה טובה והקצב טוב
אני נותן לחבורה של סונטו להמשיך בקצב שלה
בלטרון פונה ימינה לכביש 3
השוליים בכביש הזה הם מקום ממש לא נוח

הטיפוס ליער המגינים
את הטיפוס הזה אני אוהב
אני לא יודע כמה אני חזק היום ובעיקר כמה הרוח תדחוף אותי
לא מנסה לשנות סידרי עולם אלא רק לנוע בקצב הנכון לי
הטיפוס חולף והירידה מתחילה
הקצב הופך למהיר מרגע לרגע
לא נותן לקצב לשגע אותי
מה שמרגיש לי נכון , זה מה שיהיה

לקראת רמלוד מזהה שני רוכבים שיכולים להיות גוררים טובים עבורי
סוגר עליהם ושומר עימם קצב
אחד מהם על סרוולו שחורות , השני על טרק לבנות
הם מעלים מעט את הקצב וזה בסדר
בגינתן שניהם פונים ימינה ואני ממשיך ישר
מושך רגוע עד צומת אלעל
פונה ימינה באלעל ומיד שוב ימינה לתחנה של כפר טרומן
עוצר לקפה 
כמה הודעות וואטסאפ וקדימה 
פוש אחרון להיום
ממשיך על 453 עד צומת נבלט
שניות לפני שאני פונה שמאלה לכיוון שוהם , חולפת הרכבת של סונטו
הם מושכים בקצב שבהתחלה הוא בסדר עבורי  אבל בזמן הטיפוס אני מאבד אותם
שני רוכבים חלשים יחסית מתוכם משחקים עימי תופסת
בצומת גבעת כח הם נעלמים לי סופית
יורד לכיוון עינת ומשלים רכיבה נהדרת
88 קילומטרים בקצב מהיר יחסית (יחסית אלי )
רכיבה של לבד אבל ביחד

שרון :-)