טיסת בוקר

מניע ומתחיל לחמם מנועים
לאט אבל בטוח , לא חזק , לא חלש
בקצב הנכון 
שומר דופק , מקפיד על חימום ארוך ומדויק
אסור להתפתות ונסות לטוס מהר מידי  , מוקדם מידי
כשאני מתקרב לצומת הטייסים אני רואה טיסה בכחול לבן נוחתת
מטוס דו מנועי גדול שמציף לקראת נחיתה פונה לכיוון ברקת
ועוד טיסה נוחתת מעלי
הפעם זה מטוס מטען - ג'מבו בצבע לבן מסיים את פניה ומתיישר לכיוון המסלול של נתבג
רוח אף מקשה עלי את הטיסה מעלה לכיוון גבעת כוח
אני מבין שהטיפוס לבית אריה הבוקר , יהיה טיסה איטית מאד
בתחילת הרכיבה הגדרתי כי הפעם אטפס בקצב של 18 דקות לערך
ואשמור על דופק נמוך מהרגיל
מה שלא צפיתי היה עוצמת רוח האף
היא טסה בקצב שלה ומכבידה על קצב הטיסה שלי
זו לא רוח מאד חזקה
אבל היא מספיק חזקה כדי שהטיפוס יהיה קשה יותר מהרגיל
הטיסה הופכת להליכה בקצב רגוע , טוב בעצם רכיבה .....
לאט לאט , לא ממהר
מקפיד שהדופק לא יטוס מידי כלפי מעלה
עוד מטוס חולף מעלי
כשמגיע החלק המהיר של הטיפוס , אני עובר למוד טיסה
דוחף מושך דוחף ...........הקראנק מרעיש לי קצת ( מודע לזה שהמייסבים שלו גמרו )
עוד קילומטר ועוד אחר 
ואני למעלה
נוחת לרגע 
רוכב שעקף אותי בטיפוס מחכה בטרמפיאדה , משוחחים מעט והוא מצלם אותי

ממשיכים לשוחח לעוד דקה
הוא יוצא לטיסה המהירה שלו
ממתין עוד חצי דקה ויוצא בטיסה מהירה
הרוח בגב
השיפוע תלול
והמהירות , טיסה נמוכה אבל ממש טיסה
האופניים יציבות לגמרי 
הכל דופק כמו שעון שוויצרי , האם אני טס לז'נווה ? או ציריך ?
לא אני בסה"כ ליד פתח תקוה ............
בחלק המהיר ביותר , המהירות מעל 50 קמ"ש
ונגמרו לי ההילוכים
פעם שניה שזה קורה לי בשבועות האחרונים ..........
הקטע הטכני מגיע
המהירות ממשיכה להיות טיסה נמוכה
זורם מצד לצד , משכיב עד  האוזניים , או לפחות עד כמה שאני יכול
סוף הירידה , צלילה מהירה מטה , מהירה , מהירה , בלמים חזקקקקק
וזהו החלק הזה של הטיסה הסתיים
פונה לכיוון טירת יהודה / ברקת
ושוב טיסה מהירה , הגרמין צועק 50 קמ"ש
צמיגי הויטוריה , צועקים אחיזה 
שילדת ה'צינלי , לא אומרת דבר וכאילו אומרת הכל  , תרגע , סמוך עלי .... אני אוהבת את המהירויות הללו !!!
אני לא שם לב והמטוס התורכי הקבוע חולף מעלי בדרכו לנחיתה על מסלול 26 
אני מתכונן לנחיתה
הכיוון הוא יהוד 
מוריד קצב
מתחיל שחירור ארוך ומתון
מסלול הנחיתה שלי מוכר וידוע
אין שינויים גדולים
הרוח דוחפת אותי מעט ואח"כ מגיעה מהצד
שום דבר ממש קשה

הסתיימה עוד רכיבה כיפית

היה קשה ומהנה
 

שרון :-)
 
 

נגד הרוח

לרכוב ברוח זה אחד הדברים שאני פחות אוהב
ברכיבה מישורית , כבר למדתי להתידד עימה
גם בטיפוס למדתי שרוח היא אמנם סוג של אויב אבל אפשר להתחבר אליו
בירידות לעומת זאת , רוח היא אחד הסיוטים שלי

יצאתי לרכיבת בוקר סטנדרטית
המסלול הקבוע לבית אריה
שום דבר שלא עשיתי בעבר
גם רכיבה ברוח דרומית היא לא דבר שאני מתרגש ממנו
אבל בכל זאת היה הפעם שוני
הרוח הגיעה מדרום מערב
שלב החימום היה בעיקרו מול הרוח
לקראת סוף החימום , זכיתי למעט רוח גבית שדווקא הקלה על החיים
בטיפוס לגבעת כוח הרוח דחפה אותי באלכסון וקדימה
הזמן היה סביר למדי
הכניסה ל 465 הרגישה נהדר
הקילומטר הראשון עבר חלק
ואז החלו המשבים
כל משב מנסה לדחוף , קצת ועוד קצת , מכה קלה ועוד אחת
זה קשה וקשה עוד יותר לשמור על דופק נכון
באבטיה המפורסמת הרוח נרגעת קמעה והמהירות עולה ועולה ועולה 40+
הפיק הבא הוא ההזמדמנות שלי ללחוץ חזק
הוא קשה כרגיל ובכל זאת אני מצליח לתפוס מהירות טובה
ברגע שהטיפוס מתיישר , מעלה לגדול בקראנק ולוחץ , לוחץ לוחץ
יש לי קילומטר של לחץ מלא
2 דקות וקצת של קצב גבוהה
הרוח דוחפת מעט אבל זה לא נורא
דווקא ממש נעים
הפיק האחרון מוצא אותי לוחץ בכוח מלא
לא משאיר שום רזרבות עכשיו , עוד 50 מטרים ואני שם
עוצר , נשימה , זמן חטיף אנרגיה ומבט לכיוון הים
וקדימה לרדת
הירידה שונה בתכלית
הרוח דוחפת חזק
וזה לא פשוט להתיידד עימה
יורד לאט , והרוח מכה
פעם מלפנים , פעם מימין ופעם משמאל
לא חזק אבל מספיק כדי שאוריד מהירות ואקפיד לא להסחף
אחרי האמבטיה מגיע הקטע הטכני
עיקולים לכאן ולכאן
המהירות עולה ויורדת
הרוח ממשיכה להציק , קצת קצת , נגיעה ועוד נגיעה
בסיום הירידה פונה כרגיל לכיוון ברקת
גם כאן הרוח מציקה , כמו אומרת כל פעם שלום
ומיד בורחת
מנסה להתידד אבל מפחדת
וגמני מעט חושש
מקפיד לא להסחף אחריה , לא לרדוף , שומר על דרכי על המהירות הנכונה לי 
עם הכניסה ליהוד אני מתחיל במוד שיחרור
נרגע , מקפיד לשמור על הרגליים
נותן לגוף להרגע
והרוח , היא הפכה חברה , עכשיו היא בעיקר בגב
דוחפות , מלטפת עוזרת קצת ובעיקר לא מפריעה
וככה עד הבית
אנו נפרדים לשלום
ומבטיחים להפגש בקרוב
בחיוך גדול והרבה צחוק

שרון :-)

בוקר משפחתי

שבת בבוקר
הפארק הלאומי ברמת גן
אהוד ושגב יוצאים לרכוב עם אבא
מתחילים בלהתמקם ליד הריבוע במרכז הפארק
זוהי נקודת החימום האימון והיציאה להקפות
שגב מלא ביטחון ,דוחף בכל הכוח נע מצד לצד עושה שמיניות שונות
רוכב הלוך חזור בישורות
אהוד מהוסס יותר , קצת רוצה וקצת לא רוצה
בשלב זה יצאתי לכמה דקות לבד
והילדים נשארו בהשגחת סבתא
כשחזרתי , שגב ביקש לצאת עימי להקפה של הפארק
נהניתי לראות אותו מדווש בקצב קבוע , שומר על קו מדויק
לא נלחץ מממכשולים אלא מתמודד עימים בקלילות
בחלק של הטיפוס הוא מושך יפה מאד כלפי מעלה
לא מאבד מהירות , דוחף בכוח ומבין בדיוק מה הוא עושה
כשהחלה הירידה הוא הפסיק לדווש מעט ונתן לאופניים להאיץ לבד
ואז הוסיף דיווש כדי לשמור מהירות

אהוד בינתיים מקיף את הריבוע לבדו
כשחזרנו , אהוד ביקש לצאת גם הוא להקפה
שגב נשאר בריבוע ועבר קצת למשחקי כדור

אהוד בסה"כ בן 5 וחצי , החליט שגם הוא יוצא להקפה
תפסתי מיקום מאחוריו ויצאנו יחדיו
לאט לאט , לא ממהרים והנה הקצב עולה , הילד צובר ביטחון הוא גם מכיר את המסלול ואומר לי היכן פונים
אני מעודד מאחור ומסביר מה טוב ומה פחות טוב
הילד מדווש , פשוט תענוג
העליה קשה לו , הוא מאט , השיא העליה הוא עוצר לרגע
מבקש שאתן לו דחיפה , נותן לו קטנה והוא מניע לקצב טוב
בירידה הוא בוחר קו ושומר עליו
דוחף מעט וכשזה נעשה מישורי הוא דוחף יותר  ויותר ויותר
כשחזרנו לריבוע
הילדים המשיכו להסתובב שם
אהוד יצר לו מסלול על שביל ילדי

שגב הלך בעבקבותיו והוסיף שיפורים
אחרי חצי שעה של הסתובבות בריבוע , יצאתי לבדי להקפה מהירה
היה כיף לתת לעצמי לטוס בקצב שאני אוהב

כשחזרתי הילדים דרשו עוד סיבוב
אז יצאנו יחדיו
וטסנו לנו בכיף
הילדים משכו
אני מאחור
שגב מעט מהיר יותר ומחכה מידי פעם
איזה כיף לרכוב כמשפחה .......
רק נורית חסרה לנו שם
וגם היא תצטרף בקרוב


שרון :-)

כשהכאב פוגש את העונג

יש מצבים ברכיבת כביש שאן בהם היגיון
הכאב מנסה בכל כוחות לעצור אותך
ואתה , הרוכב נלחם בכאב ויכול לו
המטרה שעומדת בעיניך מצליחה למזער את הכאב
זה לא שאתה לא חש בכאב
אתה מרגיש את הכאב עם כל הלב ולמרות זאת אתה מתעלם ממנו ........
והאדרנלין המפורסם , הוא מנסה וגם מצליח לא רע למסך מעט מן הכאב .......


אז איך זה מרגיש בפועל ........

מבט קדימה
מזהה את קו תחילת הקרייטריום , עוד 70 מטרים .....
מבט על הגרמין , דופק ב zone 3 על סף zone 4 , מהירות של 27 קמ"ש בערך
מקליק שני הילוכים מעלה
הרגליים דוחפות/מושכות בעוצמה מלאה , עוד קצת והחורשה מגיעה
אמנם זה קינק אבל גם בקינק אפשר ללחוץ
מתכנן קו מדויק
הילוכים טסים מעלה , הדופק עובר ל zone 5 , אין הנחות , לחץ , לחץ
שמאלה , ימינה , שמאלה , נשכב ימינה , עשירית שניה ללא דיווש , רק עשירית שניה
הישורת האחורית , היא מתחילה בעיקול וטיפוס קטנטן שכרגיל בראשצי , מטובל בקינק ( הטיה בכיוון הפוך מכיוון הפניה )
הדופק כבר על סף ה 100% , הארבע ראשי כואב , שורף , הפה פעור לרווחה , מנסה לתפוס עוד טיפת חמצן , עוד קצת , עוד קצת

 

התמונה צולמה על ידי רוני כהן

לחיצה חזקה על שני הבלמים סוג משחק עדין , לזהות את הנקודה שלא תנעל אותם ותאפשר השכבה נכונה לפניה , מנסה למשוך את הבלימה כמה שיותר מאוחר ......... ה T הגיע ...........
בולם , שיחרור עדין של הבלמים הורדה של הילוך תוך כדי והתחלת לחץ
הילוכים עולים גם הדופק חוזר ל zone 5 , דוחף דוחף
השביל נע שמאלה ואז מעט ימינה
העץ מצר את הדרך
בוחר קו מדויק
2 שניות ללא דיווש , תיקון היגוי קטן בעיקול שמאלה
השביל מתיישר
יש כיכר שאני חוצה בקו ישר לגמרי
מתחיל לתכנן קו לבלימה

הרגליים צועקות להרגיע קצת
הלב רוצה לנוח
האדרנלין צועק לחץ לחץ לחץ
עוד 50 , 40 , 30 , 20 , בלימה חזקה

עוד קינק ביחד עם פניה של 270 מעלות
שילוב מנצח ( מנצח את את האגו של הרוכבים )
משכיב כמה שאפשר
ברגע שחציתי את קו מרכז הפניה , מתחיל ללחוץ
הילוכים טסים מעלה
הרגליים צווחות מכאב
הריאות רוצות רק עוד אויר
השרירים כואבים
עוד 40 שניות של כאב צפויות להם , פלוס מינוס ..........
ההילוכים למעלה עד הסוף
הרגליים מוסבבות מהר ככל האפשר , מהר , חזק , בכוח מלא , אין הגדרה אחרת
דחיפה/משיכה ...........
האדרנלין שוב נכנס לפעולה , מציף את הגוף , משכיח את הכאב
אני רואה את הקו , עוד נשימה , עוד אחת  , סיבוב פדל אחרון , חזק , כואב ..............

שמח , מאושר , רגוע ..........

קו בכחול/צהוב !!!

עוד טיפה לחץ , עוד 2 מטרים כדי לוודא שזה זה
חיוך ענק, השרירים מקבלים עכשיו את כל מה שהם רוצים

משחרר
נגמרה הקפה של קרייטריום ראש ציפור, חזקה , כואבת , מהירה ( יחסית )

הכאב והעונג מחליפים מקומות , רוקדים זה עם זה
לאט לאט העונג מטפס לתוך הראש
כמו כוסית קמפרי מרירה חריפה מתוקה ......משאירה טעם של עוד


שלוש דקות ושלושים שניות ...............

שרון :-)

שלוש בשניים

רכיבת ששי רגועה בפארק הירקון
נורית ואני
מנהג קבוע
ואיך אפשר בלי לגוון קצת
אז יצאנו לטייל בפארק
התחלנו בגלישה מכיוון ראש ציפור לסואלוס
חימום רגוע וטוב דרך החורשה
בסואלוס דוחפים לקצב גבוהה
הקפה אחרי הקפה
מבנה מדויק
נורית בראש 
אני במאסף
זורמים בכיף
פניות איטיות
בפינה הצפון מערבית של ההקפה , דררות ירוקות  , מראה מאד מיוחד
אחרי 4 הקפות מתחילים את החזרה
מורידים מעט עומס 
בגשר המכביה אנו פונים ימינה עופקפים את המימדיון ונכנסים לגבעת המופעים
אני לא ממש אוהב את ההקפה הזו
היא פחות נעימה , אין בה את הצל של ראשצי
וזה שאתה כל הזמן בסיבוב , גורם לי לסוג של דיסאורינטצייה ,
נורית דיי מסכימה עימי
ומהר מאד אנו יוצאים חזרה לכיוון ראשצי
מעבר זריז דרך 7 תחנות ואנו בהקפה המוכרת.......
נכנסים , האויר נעים , הצל של ראשצי ,בין העצים , מקרר את האויר
אין המון רוכבים 
יש רכבת או שתיים אבל לא יותר מזה
נורית משחררת בקצב רגוע וטוב
אחרי הקפה וקצת אני נוטש את נורית לטובת הקפה מהירה
הקפה של כאב
הדופק טס לאיזור האדום
השרירים מנסים לשחרר חומצת חלב אך ללא הצלחה יתרה
הריאות מבקשות עוד אויר
הלב מבקש מנוחה
מפניה לפניה הלחץ עולה
כשאני יוצא מאורטו ד , לא נשאר לי הרבה אויר 
גם לא הרבה רגליים
עוד טיפה ואני שם, עוד קצת ודייייייייייייייייי .......
פונה לחורשה הקטנה
ישורת אחורית ואני ב T , פונה ימינה ומיד לכיוון הרכב
נורית כבר מחכה לי
איזה כיף
היה פשוט נהדר

שרון :-)

שבוע של שבירת שיאים

הפעם אני לא אכתוב על רכיבה ספציפית
על הרכיבה של הבוקר אכתוב מאוחר יותר
השבוע האחרון של הרוכב הבודד היה שבוע מיוחד

הרכיבה הראשונה של השבוע הייתה רכיבת שבת - שעברה
רכיבה שהיא שיא אישי שלי
120 קילומטרים , זמן אוכף של 6 שעות ברוטו ו 5 נטו
רכיבה שגם כלל התמודדות עם הגדרות זמנים מדויקות ועבודה מאד מאד מדויקת בכל פרט שהוא


השיא הבא הוא זמן של 15:54 בטיפוס לבית אריה
מהירות מוצעת של 19 קמ"ש בטיפוס הזה
זמן מעולה מבחינתי , זמן שהוא למעשה , עמידה ביעד שהצבתי לעצמי , לפני כ 4 חודשים
הצלחה מושלמת !!!

שיא שלישי נקבע הבוקר , זמן של 3 דקות ו 30 שניות בהקפה של ראש ציפור
זמן נהדר ממוצעת של 32.5 קמ"ש
הזמן הזה עוד ישופר
ואני ארד מ 3 דקות להקפה שלמה של קרייטריום ראש ציפור

והשיא הגדול ביותר מכולם הוא קילומטרז' שבועי
223 קילומטרים ב 7 ימים בכלל וב 4 רכיבות בפרט

וקצת פרסקפטביה
לפני שנה , רכיבה רצופה של 50 קילומטרים הייתה מבחינתי דבר קשה בצורה קיצונית
ובשבוע שבו עברתי את ה 75 קילומטרים , הייתי ממש ממש מרוצה ............

שרון :-)

לחזור לטפס בכל הכוח

שבועיים שלא רכבתי במסלול הקבוע שלי למחסום בית אריה
שבועיים שבהם הייתי שקוע ברכיבות מישוריות 
שברתי שיאים אישיים מסוגים שונים
הצלחתי לרכוב מרחקים שלא רכבתי קודם לכן
ובכל זאת
את אהבתי לטיפוס לא שכחתי
הבוקר הגיע הזמן לחזור ולצבור קצת גובה מצטבר
יצאתי לי במסלול הקבוע לבית אריה 
מסלול שמתחיל בקטע מנהלתי ארוך יחסית המשמש כחימום לא רע בכלל
ואז טיפוסון חימום קצרצר  
לסיום 5 קילומטרים של טיפוס למחסום בית אריה
הגעתי לצומת של כביש 465 מחומם הייטב
גם הקצב היה טוב מאד 
מבט על הגרמין
כדי לקבוע שיא עלי להיות למעלה בעוד 16:02 דקות
הקילומטר הראשון מרגיש לי כבד הזמן לעומת זאת דווקא נראה טוב
פחות מ 3 וחצי דקות
דוחף חזק לקראת האבמטיה
סחיפה ימינה עם הכביש
נותן לרכב אחד לחלוף אותי ומתחיל ללחוץ כלפי מטה באמבטיה
לוחץ חזק חזק חזק
המהירות עולה על 40 קמ"ש
זה מרגיש לי מדהים
חזרה לפיק נוסף של טיפוס
הכביש מתעקל שמאלה ואז ימינה
השיפוע מתמתן
מעלה לגדול בקראנק ולוחץ / מושך חזק
23 קמ"ש , 25 קמ"ש , 27 ......... אני מטפס על 27 קמ"ש
הפיק האחרון של הטיפוס מגיע
המהירות יורדת
לפי הגרמין , יש לי עוד 45 שניות עד זמן השיא הקודם
אני יודע שאני בטווח
לוחץ על הסוף
110% ולא רבע וואט פחות ...........
עוד טיפה ואני למעלה
לחיצה על הגרמין 15:54 ......... כן , אני יודע ששברתי עוד שיא
והפעם גם הגעתי לזמן שהגדרתי לעצמי כזמן מטרה לטיפוס הזה
עוצר במקום הקבוע
לשם שינוי , לא מצלם
לוקח כמה נשימות עמוקות ויוצא חזרה למטה
הדרך זורמת לי מהר וכיף
לא משתולל , חצי דקה , לא שווה סיכון לנפילה
מחשבות על הילדים ועל נורית מלוות אותי לאורך כל הדרך
בצומת של טירת יהודה , מטוס נוסעים אדום זנב חולף מעלי , נמוך למדי
אוהב את הסאונד המיוחד הזה
אני חוזר הבייתה באותו מסלול בו רכבתי קודם לכן בהלוך
כיף לטפס
גם אם זה רק טיפוס קליל יחסית
בעצם זה ממש כיף

שרון :-)
 

רכיבת שיחרור צבעונית

רכיבת שיחרור 
אחד השקרים של רוכבי הכביש
ההבדל בין רכיבת שיחרור לבין רכיבת אימון הוא מאד פשוט
ברכיבת השיחרור לא יוגדרו יעדים טרום הרכיבה
פשוט יוצאים לסובב רגליים בקצב מלא , ואומרים לפני זה , אני יוצא לשחרר
את מה לשחרר .............
בעיקר את הנשמה 

אחרי ה 120 של שבת , החלטתי לא לטפס היום לבית אריה
יצאתי לראש ציפור בלי הגדרות מיוחדות
נכנסתי להקפה בדיוק כשרוכבת אופני יד בחולצה וורודה חצתה את ה T היא בקצב שהרגיש לי טוב מאד לחימום
הקצב היה טוב מאד
אחרי 3 הקפות אני כבר חם למדי  , עוקף ויוצא לחפש רכבת או סתם להקיף בקצב שלי
הקפה וחצי חולפות , דנה ואריאל חולפים אותי , הקצב נראה הגיוני לרגליים הכבדות שלי , דנה בחולצה שחורה וורודה , אראיל שלא כהרגלו , בכחול
לוחץ מעט וגונב קצת דראפט
הקפה ועוד אחת , אין לי יותר אויר , הם טסים קדימה , אני ממשיך לחפש את הרכבת הבאה 
3 רוכבים שלא שייכים לאף קבוצה , חליפותבצבעים שונים ויפים עוקפים אותי
הם מורידים קצב וזה ממש ממש מתאים לי , תופס קצת דראפט
עוד הקפה והם מפרקים באחת הפניות 
מאי שם מגיעה הרכבת של פוקוס , חליפות שחור אדום
קצב נהדר , כנראה הכי מהיר שרכבתי הבוקר
ושוב אני חוזר להגדרה רכיבת שיחרור ולזה שהרגליים שלי עוד מתאוששות מ 120 קילומטרים של שבת ......
החברה של פוקוס מהירים , בעצם מהירים לי מידי 
עוד הקפה ואני כבר לא מסוגל לשבת עליהם
יורד מהרכבת ורואה שאני כבר אחרי 9 וחצי הקפות
מחליט לצאת להקפות נוספות בפארק הירקון
מחליף כמה מילים עם אחד הרוכבים שאני מכיר בהקפה ויוצא לכיוון סואלוס
הדרך לסאולוס עוברת דרך חורשה ירוקה
האספלט סביר 
נכנס לסאולוס , הדשא ירוק 
רק שמישהו שכח לסגור את הממטרות וההשקיה עובדת
נזהר לא להחליק ומשלים שתי הקפות שלמות 
חזור חזרה לכייון פארק הירקון
ליד גשר המכביה , פונה לכיוון גבעת המופעים
נכנס ומתחיל להאיץ
לא ממהר 
רוח מכיוון מערב מקשה את התנועה בהתחלה
בהקפה השניה אני מבחין במאמנת לבושה בחליפה וורודה ו 3 רוכבים תחתיה , הם באימון קיידנס כנראה
היא מחלקת להם הוראות ונשארת רק עם אחד מהם
אני תופס דרפאט מרכובת לבושה באדום על אופניים כסופים
נוח לי לנוח מעט
הקפה ועוד אחת
וזהו חוזר לכיוון ראשצי
חוצה את שבע תחנות ומכוון את עצמי ל T , עוצר , מצלם כמה תמונות ונפרד לשלום מההקפה

רכיבת שיחרור ......... עלאק .......

שרון :-)
 

למתוח גבולות

10:30 צומת גבעת ברנר
האופניים מרגישים לי מוזר
כאילו אני על שיכוח מלא
לא ממש מתאים לאופני כביש קשיחים
הגרמין מראה 68 קילומטרים
באופן תאורטי , את המטרה לשמה יצאתי כבר השגתי , זה ממש לא משנה אם ארכוב 100 או 120
המטרה היא רכיבת נפח עםן ממוצע ברוטו של 20 קמ"ש.
אפשר לטפל בפנצ'ר , לחזור לכביש 40ולסיים את היום עם 100 קילומטרים ב 5 שעות ברוטו ....
נכנסים לעבודה מהירה
פנימית אחת מחליטה שהיא לא מתנפחת
מוצאים פנימית שניה
גרי מסייע לי למקם את הצמיג , ניפוח הכי מהיר שאפשר  ותוך כמה דקות אנו שוב בתנועה על כביש 411 , לכיוון חולדה

רגע , שניה , למה להקדים את המאוחר 
רצוי להתחיל מההתחלה 

ההחלטה לרכוב את ברווט 200 , היא אולי ההחלטה הכי גדולה שלקחתי מאז שחזרתי לרכוב על אופני כביש
זו לא החלטה פשוטה , זו מחויבות !!!
ומאחר ורק בסוף דצמבר חגגתי את קו ה 100 קילומטרים ,ברור היה לי שאני צריך לבצע רכיבת מרחק נוספת לפני הקיץ החם שבו אני לא אוהב לרכוב ארוך כהערכת מצב ובחינת יכולות אמיתית

תוכנן מסלול של כ 120 קילומטרים
פתח תקוה , צומת סביון , צומת בית דגן , צומת נחשון , צומת מסמיה , צומת גבעת ברנר , צומת חולדה , צומת לטרון , צומת רמלוד , צומסר סירקין וחזרה הבייתה
מכל מיני סיבות התאריך המקורי נדחה בשבועיים 
ו................ 

5:50 מקליק ויוצא
אפור בחוץ
חימום רגוע מהבית עד צומת סביון
ביציאה מפתח תקוה יש מספיק אור כדי שארכיב את משקפי השמש
הצ'ינלי בוהקים בכתום בתוך האפור של הבוקר
בצמות סביון , אני רואה את גרי שותפי לרכיבה היום 
ברכיבות כאלו , חשוב במיוחד שיהיה שותף
עוצר לרגע , מצלם את הזריחה שמופיעה בתוך האפור

הכייוון הוא לפי התוכנית
צומת בית דגן ומשם לנחשון
מזג האוויר נהדר
קריר ונעים
בדיוק כמו שאני אוהב , רק אפור מידי
כביש 44 מסמן תחילת הרולינג הילס
בהתחלה ממש בלייט , אחרי זה קצת יותר חזק
אני אוהב את הכביש הזה
זה לא שאני ממש מהיר עליו
אבל מצד שני , מהירות זה לא הכל
וההנאה היא המטרה
מחשבות  רצות בראש
כל מיני דברים קטנים
יש גם לא מעט חששות ,האם אני באמת מסוגל להשלים את המסלול של היום ?
במחלף נשרים , מתחילים לראות עוד רוכבים
רובם מגיעים מכיוון נחשון וחלקם מכיוון לטרון
השיפועים מחריפים מעט
זה נעשה קשה יותר
לא ממש ממש קשה
אבל קצת יותר
השדות של נען מדהימים ביופים
איזה יופי לראות את הצהוב הזה

אני נהנה מהאויר הקריר
אוהב לדווש , גרי תופס מרחק  קדימה
אני מקפיד על דופק נכון
לא בוער לי , יש לי כרית זמן טובה של בערך 20 דקות על הזמן המתוכנן

הפיק של פדיה הוא אחד האהובים עלי
אחריו למעשה השיפועים מתמתנים ואפשר לשמור על קצב טוב יותר

אחרי יער המגינים , מגיעה הירידה אל צומת נחשון
זו לא ירידה , זו טיסה
הגרמין מראה 51 קמ"ש
הנוף נמרח ונמרח ונמרח ועוד קצת נמרח
אני חולף את גרי ומושך לקצב טוב עד צומת נחשון
40 קילומטרים חלפו 
פונים ימינה , ומתכוונים אל תחנת הדלק של טל שחר , שנמצאת קילומטר וחצי מאיתנו
מרחוק אני מזהה את רפי , קמיקזה מעברו השני של הכביש , שולח יד לשלום ומקבל שלום חזרה
שמאלה ברמזור , אפשר לעצור , לקחת כמה נשימות
שולח הודעה לנורית
ולוקח שני קוראסונים קטנים באלונית
המוכרת מחייכת אלי וממלאה לי בקבוק במיים קרים
אחרי כמה דקות , אנו יוצאים חזרה אל כביש 3 , לכיוון מסמיה
3 רוכבים משחקים איתנו בתופסת , הם איטיים ולאחר מכן מהירים מאיתנו
קבוצת רוכבים במדי vci , עוקפת אותנו ,הם מלווים ברכב והקצב שלהם גבוהה

המהירות שלנו גבוהה למדי , כ 35 קמ"ש פלוס / מינוס , לפי השיפוע 
צומת מסמיה מגיע
שלט קטן "ורדה" מזכיר לי את הצבא , ואת העצירות לפופאי בפיתה בדרך חזרה מהבסיס ...........

פונים ימינה ומתחילים לטפס לכיוון צומת כנות 
גרי בקצב שלו , קצת יותר מהיר ממני  
אני שומר על קצב מהיר אבל מקפיד על דופק במקום 
יש קצת עבודות בכביש , השוליים צרים וחשוב להיות עירני 
קצת לפני גדרה אנו חולפים שני רוכבים של Giant , שניהם על אופניים בצהוב שחור וחליפות תואמות

קצת אחרי גדרה , האפור סוף סוף נעלם
אנו רוכבים ביחד , שוליים רחבים ,רוח אף שמתחזקת מעט
מבט על הזמנים והמרחק , יש לי כבר חצי שעה פור על התוכנית , זה נשמע יותר מנהדר
פונים ימינה בצומת גבעת ברנר
כביש 411 , אוהב את הכביש הזה
אני מתחיל להרגיש נידנוד מוזר
האם אני רוכב על שיכוח מלא ....... לאאאאאאאאא
שואל גרי אם חסר לי אויר מאחור והוא משיב שכן
200 מטרים  קדימה יש תחנת דלק
עוצרים בה ותופסים פינה  ליד משאבת האויר
שבב זכוכית קטן מאותר תוך שניות על הצמיג , הוא מוצא אחר כבוד ,עכשיו רק צריך להחליף פנימית
תוך 5 דקות הפנימית מוחלפת , מתחילים לנפח וזה לא זז ,שום דבר , אין נפח , כאילו לא עשינו כלום
בדיקה ועוד אחת וכלום
עוד פנימית נשלפת מהתיק , 7 דקות והצמיג מורכב מחדש
עוד 5 דקות ואנו מוכנים לתזוזה
מנצל את ההזדמנות ללבשו שרוולונים לבנים על זרועתי 
מקליקים ויוצאים לכיוון חולדה

שניה אחת של מחשבה על לחתוך חזרה לכביש 40 ולסיים את היום ב 100 בערך
אני מודע לזה שאין לי עוד פנימיות , מחליט להמשיך בתוכנית , בנחשון יש דוכן שמוכר ציוד וסביר שיהיו שם גם פנימיות
ממשיכים , כביש 411 הוא כביש קסום
מתפטל בין פיסות של נוף , יער , כרמים ושדות

הירוק , איזה יופי של ירוק , נכון שכר קיץ ( טוב עוד שבועיים שלושה להתחלה הרשמית ) אבל כאן הכל ירוק
גרי מושך קדימה
ואני כרגיל , נאמן לקצב שלי

הדרך מטפסת בנינוחות , שום דבר ממש קשה
מדביק את גרי לקראת סוף הטיפוס , יחד עימו , רוכב ירושלמי נחמד שאת שמו אני לא זוכר , רוכב על רידלי קרבון מרשימות , בשחור 
אנו משוחחים קצת על חלקים ומערכות ........
הכל רגוע , יער חולדה מסמן את תחילת הצלילה
פיתולים יפים בשיפוע מרשים מטה , קצר , מהיר ומדויק
עוד טיפה וחזרנו לכביש 3
פונים שמאלה וממשיכים עד נחשון בקצב רגוע מאד

81 קילומטרים , 3 שעות ו 55 דקות  

בתחנת הדלק , אני נגש לדוכן בצד וקונה פנימית
ומשם ממשיך לבית הקפה  ומזמין לי אספרסו קצר וקרואסון חמאה 
בקבוקי המיים ממולאים אחר כבוד
אנו יושבים בחוץ עם הקפה והקרואסון
מתקשר להגיד בוקר טוב לילדים וממשיך לעוד שיחה קצרה עם נורית
אנו משוחחים עוד כמה דקות
בשלב זה אני מחליט לשנות את החזרה
במקום לטפס לכיוון לטרון על כביש 3 , קטע שאני מאד לא אוהב ..........
אנו יוצאים חזרה לכביש 44 , אני עוד לא סגור על ההמשך ,האם אחזור באותה דרך בה יצאתי או שארד ברמלוד לכביש 40
ביחד עימנו יוצאים עוד שני רוכבים לבושים בכחול 
אני אומר לגרי שבטיפוס ליער המגינים אני מתכוון להשאר על דופק נמוך , נשארו לי עוד 40 קילומטרים של רכיבה וחשוב לי למשוך בקצב אחיד 
הזמן כרגע לא לטובתי , לפי הקצב המתוכנן , אני במינוס 9 דקות 
גרי מתקדם בקצב שלו , שני הכחולים כ 200 מטרים לפני , לקראת סוף הטיפוס אני סוגר עליהם את הפער , בפדיה הם פותחים מבער ומתחרקים ממני , המגמה משתנה עכשיו , מגמת ירידה  מתונה , רולינג הילס יורד ומהיר
את גרי אני לא רואה , תוהה אם הוא ימשיך מכאן לבדו או שלא
החמניות שוב קורצות לי , תענוג לראות אותן בוהקות בשמש , צבעות את העולם בצהוב נפלא

מחשבות לגבי המשך הרכיבה , מה עדיף כביש 40 או כביש 44 
בוחר באופציה השניה
מזמן לא רכבתי על כביש 44 בכיוון הזה
קצת לפני רמלוד אני מזהה את החולצה האדומה של גרי , הוא הוריד קצב וחיכה לי 

רמלה , 95 קילומטרים , ממשיכים ישר על 44

באחת מופיעה לה רוח אף של 10 קמ"ש ויותר , אפילו 15 , זה לא מאד מעודד
יש עוד טיפה טיפוס לפני שנגיע לבית דגן
קצת לפני אסף הרופא יש רמזור , הוא אדום ואנו עוצרים , שתי רגליים על הקרקע לרגע אחד
בשניה הזו אני מבין את המצב , הארבע ראשי  בשתי הרגליים שלי כואב

הגרמין מראה 101 קילומטרים , מרחק שמוכר לי מאיפה שהוא , גבול ? חסם ? לאאאאאא , לא אצלי , לא היום !!!
100  מטרים אחרי הרמזור ואני תפוס לגמרי
עוצר בטרמפיאדה  , גרי איתי
מעלה את האופניים למדרכה ומשחרר מעט רגליים
זה כואב , מוציא כדור מלח ולוגם הרבה מיים
מחליט להוסיף עוד שתי טבליות איזוטוני לבקבק המיים האחרון שנשאר לי
חצי דקה והרגליים משוחררות , אנו משוחחים עוד דקה או שתיים על חלקים ועל הרכיבה עצמה ומסכמים שהיה כיף עד עכשיו 

הזמן 5 שעות ו 3 דקות 

גרי מחליט להמשיך על 44 לכיוון תל אביב / רמת גן
קובעים שנפרד בבית דגן
מקליקים ויוצאים
יש לנו רוח אף לא קלה , בעצם קשה והיא מתחזקת
אני לא בטוח שאוכל לעמוד במסגרת הזמן שהקצבתי לעצמי
אולי כן אולי לא !!!
עוד קצת ואנו בצומת בית דגן
נפרדים בלחיצת יד תוך כדי תנועה
פונה ימינה ועולה על כביש 412
הרוח הופכת לרוח צד / גב , הקצב בהתאם , יש לי כ 7 קילומטרים להנות ממנה 
זה אמור להספיק מכדי ליצור כרית זמן שתאפשר לי לעמוד בזמנים
המהירות שוב עולה
נתבג מימיני , רואה מטוס לבן מסיע מרחוק , ואת מגדל הפיקוח
האויר חם ואני מרוצה מאד מהשרוולונים הלבנים ומזה שהספקתי להמרח בעוד קצת קרם שיזוף בעצירה האחרונה ( המאולצת )
הקצב נשמר, מהיר זורם הכביש פונה מעט שמאלה , הרוח עכשיו היא יותר רוח צד
הרמזור בכניסה ליהוד משחק לטובתי ומתחלף כמה שניות לפני שאני מגיע
דוחף ופונה שמאלה , שוב רוח אף
מחשבות לגבי הקילומטרים האחרונים
אני יודע שיש לי סוג של אפ אנד  דאון פיקים קצרצרים
בצומת סביון אני מביט על השעון , נשארו לי עוד 25 דקות לעמידה ביעד
עוצר בתחנת הדלק ולוגם פחית ספרייט
מקליק ויוצא למקטע האחרון
חשוב גם לשחרר מעט 
כשאני חולף מעל כביש 471 מחייך בענק
נותרו עוד 3 קילומטרים ו 8 דקות
מוריד קצב
יש לי רוח גב קלה וזה בדיוק מה שאני צריך עכשיו
מוריד פלטה בקראנק
נזכר לרגע בסיום רכיבת ה 100 קילומטרים , שהייתה אך לפני 5 חודשים 
מרגיש נהדר , אין כאבים מיוחדים 
מבין שסיימתי 120 קילומטרים של רכיבה 
עוד טיפה ואני בבית
קצת לפני הפניה שמאלה הבייתה , הגרמין מראה 120 
חיוך ענק על פני , הרמזור שוב משטף עימי פעולה והירוק מגיע בדיוק בזמן כדי שאכנס בצורה חלקה לפניה
100 מטרים אחרונים , משחרר קליטים ועצר על המדרכה
זהו !!!
או שלא ...........

120.2  קילומטרים 
6 שעות ו דקה ברוטו
5 שעות ו 5 דקות נטו
975 מטרים גובה מצטבר 
3 קרואסונים
3 חטיפי אנרגיה
5 בקבוקי מיים ( 2 עם איזוטוני )
1 כדור מלח 
3500 קלוריות נשרפו
רגליים במצב סביר שמסוגלות לדווש עוד לא מעט .......
עוד משהו ?


שרון :-)

ברווט 200 , אני מחכה לך .............

ride of silence

שעת ערב בנמל תל אביב
שקיעה מדהימה

שקיעה שהם לא ייראו עוד לעולם
8 רוכבים נהרגו בשנה האחרונה בכבישי ישראל
8 משפחות שכבר לא יהיו אותו דבר
8 אנשים שלא ייזכו להגשים את חלומותיהם
8 רוכבים שלא ייזכו לטפס יותר על אף גבעה או הר ..........

את הרכיבה הזו התחלנו במילים לזכרם
לא את כולם הכרנו ואולי לא הכרנו אף אחד מהם
ואין זה משנה דבר
הם רוכבים שעשו בדיוק את מה שאנו עושים כל שבוע, כמעט כל יום ........

השקיעה מדהימה
הקלקנו ויצאנו 
וכמו תמונת בבואה , גם אנו 8 רוכבים
מסלול רכיבה מול הים, טיילת תל אביב , עד חוף מנדרין
רוכבים בשורה , בשקט
את השיחות משאירים להזמנויות אחרות
כל אחד והמחשבות שלו
הקצב איטי ורגוע
לא ממהרים
בראש מתנגן לי שיר
"עוד יש מפרש לבן באופק , מול ענן שחור כבד, כל שנבקש לו יהי ........."
בחוף מנדרין עוצרים לרגע
עומדים בשורה עם מבט לים

מקליקים וחזרים בחזרה
רכיבה רגועה ושקטה
זמן להדליק פנסים , חשוך
עוצרים ליד המגדלור
נפרדים לשלום
מרגש

מקווה שלא תהיה סיבה לרכיבה כזו בעוד שנה

שרון :-)

רכיבה משפחתית

רגע רגע רגע
אני הרי רוכב בודד 
אז מה עיניין משפחה לרכיבה ........
אז זהו שיש והרבה
הרוכב הבודד רוכב עם זוגתו מידי שבוע כמעט
והבוקר גם עם הילדים
אהוד בן כמעט 6
שגב בן כמעט 9

שני רוכבים צעירים שנושמים מהבית את עולם הרכיבה
לרוכב הבודד יש גם אופני שטח שמעלים אבק במשך חודשים רבים , למרות היותם חיית xc מפוחמת וקלילה , הרי שבפועל ההתמכרות לרכיבת כביש שמה אותם דיי בצד
אבל הבוקר זה אחרת , רכיבה עם הילדים
יצאנו כל המשפחה לפארק הלאומי ברמת גן
נורית יצאה להליכה ספורטיבית מהירה 
ואילו שגב את אהוד זכו לליווי צמוד של אבא
הגענו לרחבה הלבנה במרכז הפארק
שני הכוכבים פתחו בחימום סביב ההרחבה ובתוכה
ואני תרגלתי לי רכיבה איטית וקצת שיווי משקל
אופני ה xc הרגישו לי ממש שונים ממה זכרתי
שנה וחצי בלי שהנפתי מעליהם את רגלי והכל שונה
גובה האוכף נמוך לי מידי , אני מרגיש כאילו הם קטנטנים לעומת אופני הכביש ( שבפועל הרבה יותר קטנים פיזית )
הלחץ בבולם הקדמי לא ממש מדוייק
בגמר החימום יצאנו לסיבוב סביב הפארק
אהוד מזגזג חופשי , מצד לצד ועוצר פעמים רבות , קשה לו יחסית , הוא לא מוותר
שגב פשוט טס לנו קדימה
שומר על קו אחדי עוצר מפעם לפעם כדי לחכות לאהוד ולי
אחרי שהגענו לשיא הגובה אהוד פרץ קדימה
עד ......... עד שהוא נכנס לנידנוד וכמעט עף מעל הכידון , הוא הצליח לסיים  רק במיני נפילה ומיד קם והמשיך לדווש
שגב סיים את ההקפה בכיף
שניהם המשיכו חזרה לרחבה 
המשכתי להסתובב עימם , קצת עם זה וקצת עם זה
אחרי 50 דקות לערך ,הם עצרו ודרשו את הכריכים שהוכנו מבעוד מועד
אכלו , נחו 5 דקות וקדימה לדווש , הרי בשביל זה אנחנו כאן
אהוד חזר לרחבה במלוא המרץ
מסתובב ודרוש שאצטרף אליו
שגב רוכב במכוון לכיוון שונה , כדי שלא נפריע לו
נורית סיימה את ההליכה , עם קצב מרשים ומרחק של 8 וחצי קילומטרים
אהוד המשיך להסתובב ברחבה
ואני ניצלתי עוד  10דקות כדי לצאת עם שגב לסיבוב נוסף סביב הפארק
הוא בהחלט מראה יכולת רכיבה מרשימה
שומר קו מדויק
לא מפסיק לדווש ,גם בעליה ובמורד לא נסחף אלא שולט באופניים
תענוג של ממש לרכוב עימו
סיימנו את הבוקר ברכיבה חזרה לרכב
היה תענוג
חג שמח , עכשיו אפשר לטרוף איזה לזניה או שתיים

שרון :-)

ירוק בעיניים

כשהקלקתי הבוקר ראיתי אותה חוצה את ה T אני אמנם בחימום אבל ספרינט קצר ייתן לי אחרי זה אפשרות לרכוב רגוע יחסית לכמה הקפות , חשבתי
ספרינט קצר, 2 פניות ואני צמוד מאחור
היא לבושה בירוק , ומקיפה בקצב שממש נוח לי
צמוד מאחוריה , מהקפה להקפה
הקצב רגוע
ראשצי מלא רוכבים , כמה מלא , כנראה מעל 70
אנחנו נשארים בימין , נכון ? היא צועקת לי לאחור
לי ולעוד רוכב שמצטרף
שומרים קו רגוע קיידנס טוב וזורמים
מהקפה להקפה
רוכבים עוקפים אותנו , אנו עוקפים פה ושם
מאי שם צץ לו תן שחוצה את ההקפה בנושלנטיות של נזיר בודהיסטי באמצע מדיטציה עמוקה
הירוקה מאיצה חזק יותר
מחליט לא ללחוץ חזק מידי
הרכבות מתפרקות אט אט
ואני מחליט שהגיע הזמן לצאת 
לשיחרור הקבוע שלי
באורטו ד , ממשיך ישר 
הדרך עוברת לי בקלילות
אני מודע לרוח הדרומית שתדחוף אותי חזק בהלוך על הטיילת אבל תהרוג אותי בחזור ........
כמה רצים חוסמים לי את הכניסה לנמל, קורא לעברם זהירות והם לא ממש ששים לפנות נתיב
עוד קריאה ואחד מהם תופס אזימוט אחורה 
עובר את גשר העץ לכיוון רידינג ומאיץ חזק
רוח גב מעיפה אותי קדימה בגשר הקשתי
הקצב מהיר , 35 פלוס לאורך קילומטר וקצת
משאיר קצת רזרבה של דופק , רק קצת
ואז בשיא העליה כשאני אנרגטי מתמיד
מגיע ההפתעה
מישהו בעיריית תל אביב החליט להשקות את  רצועת הבטון של השביל , שכבת מיים לתפארת
ממשיך בצורה רגועה הרבה יותר עד לנקודת הסיבוב הקבועה שלי
עוצר לרגע
תייר אמריקאי שואל אותי עד לאן ממשיך השביל
מסביר לו מה הנתיב 
הוא אומר שהחוף נראה מאד מרשים
מאשר את דבריו
לוקח נשימה ויוצא חזרה לכיוון הנמל
הרוח אכן מקשה את הדרך
זה לא שאני רוכב לאט , אבל זה הרבה יותר קשה לרכוב מהר עכשיו
בנמל אני חוזר לגדה הדרומית של הירקון
מתפתל עימה חזרה להקפה
לא ממהר אבל גם לא מזדחל
נכנס חזרה להקפה ומשלים עוד הקפה וחצי
עוצר ב T , ענת, דורון , אריאל  ויעלי עומדים ומשוחחים
מצטרף לשיחה
דורון מנסה לשכנע אותי להצטרף לקבוצה
אני לא פוסל אבל כרגע זה לא רלוונטי
אולי יגיע היום ואעשה את זה 
ואם כן , אזי סונטו היא אחת האופציות הטובות

ממלא את הבקבוק מיים
צוחק , היה ממש טוב לרכוב הבוקר
ותודה מיוחדת , לירוקה שמשכה אותי במשך כ 30 דקות של הקפות בראשצי

שרון :-)

אביב אפור

בוקר אביבי 
החזאי הבטיח סיכוי לגשם
מסיים את האספרסו ומתלבט
ווסט , מעיל גשם או שום דבר .........
מחליט לצאת בלי כל לבוש גשם עלי
6:00 , שעת זריחה , אבל איפה השמש בדיוק ?
אין טיפת שמש , שום כלום
מקליק ויוצא לכיוןן קרית אונו 
חימום , רגוע , לא ממהר , הנתיב מהבית , מתחיל בעליות וירידות קצרות
לא דוחף יותר מידי בעליות ובירידות שומר קיידנס ......... לא ממהר 
החימום חשוב תמיד ובמיוחד היום
המעבר דרך קרית אונו , עד צומת סביון רגוע ונעים
אני לא מת על האספלט בכביש הזה , אבל זה מה יש וחוצמזה ההמשך צפוי להיות חלק הרבה יותר
פונה שמאלה בצומת סביון ובצומת מונוסון ימינה 
רעש של מנוע סילון שמתכונן להמראה מפלח את הדממה
השמש פשוט לא כאן , אפור לגמרי , הזריחה פשוט חלפה לה בלי שחזיתי בה
מטוס של Iberia ממריא וחולף מול עיני
3 דקות מאוחר יותר ועוד אחד , ממש מעלי , זנב אדום , לא מזהה את הסמל
מחלף שפירים , עובר מעל כביש מספר 1 , עוד קצת ואני בבית דגן
15 קילומטרים על השעון , עוצר ברמזור
השוטר בניידת ליידי לא מבין את פשר החלפת הבקבוקים
אני פשוט מעביר את הבקבוק עם האיזוטוני לעמדה הזמינה 
פונה ימינה ועולה על כביש 44 , אני אוהב את הכביש הזה
הוא סוג של רולינג הילס , לייט , גבעות קטנות ולא קשות , עובר מאחת לשניה , כל פעם עוד פיק קטן ועוד אחד ועוד אחד .............האפור ממשיך לשלוט , במחשבה נכונה הוא הופך אט אט לשחור
האם זהו גשם ? שאלה טובה ולא , אין לי תשובה עליה באותו רגע
ממשיך בקצב שלי , מקווה לא לפגוש את הגשם היום , לא בא לי
הדופק עולה יותר מידי , זה לא קיצוני , אבל תיכננתי ניהול דופק מדויק יותר היום וזה לא ממש עובד
קצת לפני הכניסה לרמלה אני מגלה את מקור השחור באויר
ריח שריפה חריף ועשן שחור שמגיע מנקודה קרובה למדי למסילת הרכבת
חולף את המסילה ופונה שמאלה , יש כאן קטע כביש שחודש והגרמין צועק לי שאני לא על המסלול 
150 מטרים מאוחר יותר , הגרמין צועק שהכל בסדר
( ניצלתי את הרכיבה הזו כדי לבחון פיטשר נחמד בגרמין edge 510 שרכשתי השבוע )
טיפה לפני מחלף רמלוד , עוקף אותי רוכב , לבוש בחולצה ירוק לבן , אני מתכונן לפניה שמאלה ומוודא שהנתיב פנוי
עולה על המחלף
המגמה היא מגמת ירידה , הקצב עולה , המהירות היא בין 30 ל 40 קמ"ש לאורך קילומטרים ארוכים
האפור מתחיל להתבהר מעט , רק קצת
כמה דבוקות רוכבים מולי , שניים שלושה בכל דבוקה
בצומת גינתון הרמזור אדום , עוצר לכמה שניות , זמן לקחת טיפה אויר
הדופק בסדר , אבל אני מעדיף להיות קצת יותר נמוך
הזמן לעומת זאת נראה נהדר , בהחלט קצב מצויין 
מהמגמה המהירה נמשכת
בצומת אלעל אני ממשיך ישר , נוטש את כביש 40 ועולה על כביש 46 ומתכונן לטיפוס הכי משמעותי שיש לי היום
טוב לא ממש טיפוס אלא טיפוסון , לגבעת כוח
מחליט על דופק של לא יותר מ 165 , בכיכר של טירת יהודה , מוריד לקטן בקראנק ומעלה קיידנס , מטפס לי בכיף פונה שמאלה ברמזור , הפעם בלי לעצור מאחר והוא בדיוק התחלף
דבוקה גדולה חולפת אותי , מתלבט האם לדחוף חזק יותר ולקבל קצת דראפט , עד שאני חושב הם כבר רחוקים באופק , אין מה לנסות לדחוף יותר , הם כבר בקצב שלהם , ואני לא שם וחוצמזה , אני מהמר שהם בדרכם לטיפוס של בית אריה , אני אוהב את הטיפוס הזה , אבל לא היום , ממש לא היום 
מגיע לגבעת כוח ושוב אני מסונכרן עם הרמזור , מתחיל את הצלילה לכיוון אלעד , דוחף בצורה מחושבת , לא יותר מידי , לא להגרר לקצב מהיר מידי ולא לקחת שום סיכון מיותר
הקצב עומד על 50 קמ"ש וקצת , פעם ראשונה מזה זמן רב שאני מרגיש בחיסרון של גלגש 12 או 11 בקסטה 
( אני עם 13/29 ) זה לא אסון גדול , הרווח שהיה נצבר היה שולי למדי...........
אחרי אלעד מגיע עוד קטע מישורי רגוע , השמש יצאה לה , לא חם מידי, אפילו נעים מאד 
פונה שמאלה עם הכביש בכניסה לראש העין וחוף בזריזות ליד עינת
מגמת ירידה מורגש ומהירה
נוטש את 444 ועולה על כביש 483 , כיוון צומת גנים
הגרמין מראה שעתיים בדיוק ו 50 קילומטרים מדויקים על השעון
מתחיל לשחרר , רגוע רגוע רגוע
צומת גנים מגיע , פונה שמאלה ומתחיל שיחרור , נשארו עדו 4 קילומטרים שרובם במגמת טיפוס קלילה
נכנס לפתח תקוה בצומת סירקין ומטפס לכיוון הבית
עוצר לדי הכניסה לבית
הגרמין צועק לי שסיימתי את המסלול , כאילו לא ידעתי .............

עולה הבייתה
שגב מקבל את פני בחיבוק גדול
אהוד עסוק בייצירות שונות

הסתיימה רכיבת שבת

שרון :-)

 אחרי שאני מעלה נתונים אני מגלה שמתוך 9 סגמנטים שהוגדרו על המסלול , שברתי שיא אישי ב 7 מהם
ובשניים הנותרים , לא הייתי רחוק .........