יום רביעי, 3 ביולי 2013

לא סתם עוד רכיבה

עוד דיווש עוד אחד
אני כבר רואה את נקודת הסיבוב
מסמן לרכב שבדיוק יצא מהמחסום לעבור
אבל הוא עוצר ונותן לי לבצע את הפרסה שלי
אני בוחר קו צר יחסית ומכוון  את עצמי אל הטרמפיאדה 
המהירות היא מהירות הליכה
ואז אני קולט שאני בתוך ארגז חול
הקדמי כאילו נתפס במשהו ואני פשוט מושלך שמאלה 
5 שניות ואני חזרה על הרגליים
מנקה שאריות אבק
הגוף שלם
האופניים גם כן
ה Bib קרוע בצידו השמאלי , שיט הלך Bib עם הלוגו של הקבוצה ........
עומד לרגע 
זמן חטיף אנרגיה ........
מבט נוסף על הרגליים , כמה שריטות לא משמעותיות 
אין נזקים מעבר , זה נהדר :-)

הרכיבה הזו התחילה טוב
החימום עבד , רגוע , מדויק 
הקצב מהיר מהמתכונן , לא  בהרבה , 15 שניות לקילומטר בערך
זה מרגיש כל כך טוב 
מסוג הרכיבות שאתה מרגיש שאתה עובד כמו שאתה רוצה
מרגע היציאה מיהוד הרגשתי שאני על רכבת מהירה
הכל עובד , הקצב מדויק , קידנס מדויק
הרגליים מרגישות חזקות אין רוח
בסיום הטיפוס לגבעת כח אני שוקל האם לטפס למחסום בית אריה בכח מלא או לעבוד יותר על דופק
מחליט לראות איך יעבוד הקילומטר הראשון ולפי זה להחליט איך להמשיך
זו גישה בעייתית מעט , מאחר ולמעשה אסור לי ללכת בכוח מלא מההתחלה
בתום הקילומטר הראשון , הזמן הוא 3:45 , זה בדיוק המיקום של להחליט לא להחליט
אני מחליט להמשיך באותו קצב
זמן שיא זה לא הדבר היחיד
הקצב נשמר , אחיד לגמרי
לקראת סיום הטיפוס אני יודע שאני קרוב מאד לזמן שיא
אבל לא מספיק קרוב כדי שזה יהיה ריאלי  לשבירת שיא
משחרר מעט לחץ
מתכונן לפרסה
יש כמה מכוניות שבדיוק יצאו מהמחסום
נותן לאחת לעבור
ואז נהג מחליט להיות אדיב , אדיב מאדדדדדדדדדד
אלא שהמיקום שלו הוא מאלץ אותי לקחת את הפרסה בקו צר  יותר ממה שנוח לי
פונה חצי בעמידה
והופ אני בתוך ארז פודרה
הוא פותח חלון לשאול אם הכל בסדר
הבקבוקים נזרקים לכל עבר
מתרומם מהר מאד
מנער את עצמי
בודק שאני שלם
מזהה כמה שריטות חסרות משמעות
ה bib קרוע בצד האחורי של הירך השמאלית
לוקח כמה נשימות ושלוק שתיה
חטיף אנרגיה 

sms לזוגתי היקרה וקדימה לדרך
מתחיל את הירידה רגוע
מוודא שהכל תקין
עולה לפלטה הגדולה ומתחיל ליצור קצב 
הכל תקין , אני שלם
הרוח מלטפת את האגו הפצוע
הירידה עוברת בקצב טוב , זורם מימין לשמאל
הרגליים מסובבות מהר 
הדרך חזרה ממשיכה בדיוק לפי התוכנית
ירידות קצרות וקטעים מישוריים 
הרוח אמנם בפנים אבל זו לא רוח שמקשה
נכנס חזרה ליהוד ומתחיל לשחרר
חשוב לתת לגוף גם קצת לנוח
כשאני נכנס לפתח תקוה אני רואה פקק תנועה
שונא לרכוב ליד פקק תנועה כשאין שוליים
לאט לאט אני מנווט את דרכי
משחרר רגליים 
עוד 500 מטרים והרכיבה מסתיימת
האגו חזר למקומו הטבעי
ה Bib סיים את חייו
הרגליים מרגישות חזקות
מבט על הגרמין מאשר את התחושה
אחת הרכיבות הטובות ביותר שהיו לי במסלול הזה

שרון :-)




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה