ביחד

ששי בבוקר

הילדים נשלחו למערכת החינוך

נורית ואני שלחנו את עצמיינו לרכיבת שטח

יצאנו משכונת אם המשובות

לכיוון היקון

ההתחלה צמודה למסילת הברזל

הגשמים שהיו בשבוע האחרון אמרו את שלהם

כלומר שלוליות רבות והרבה בוץ , לצד שביל לבן מהודק

מחפשים את הדרך לכיוון תל אביב - פארק הירקון

אני פותח רגוע ,  נורית בעקבותי

שומרת קצב לעיתים עוברת קדימה

השלוליות מתרבות ולא פשוט לעבור 

עוד חצי קילומטר וזה הופך לסיקלו קרוס

יורדים מהאוכף ומחפשים נתיב הלכיה נוח יחסית

ושוב לאוכף ואחרי 250 מטרים נוספים צריך שוב לרדת

אחרי 3 או 4 נקודות כאלו התוואי חוזר להיות נוקשה ונוח

אנו צמודים לגדה הדרומית חוצים את המעבר מתחת לכביש 4 

יש כמה טיפוסים קצטנים ונעימים 

ויש רוח אף בינונית

רוכבים ביחד משוחחים

זמן זוגי אמיתי

קצב נעים וזורם

הירקון ידוע כנחל המתפטל וכך גם אנחנו , מצד לצד קצת לכאן וקצת לכאן

כשאנו מגיעים לגשר המכביה אנו חוצים ועוברים לגדה הצפונית

חבורת רצים ענקית מבהירה שכדאי לחצות ליד המימדיון ולהכנס לפארק דרך גבעת המופעים

שביל הירקון מוכר לנו רכבנו בו פעמים רבות

ליד מגרשי הכדרגל עקופת אותנו רוכבת לבושה בחולצה וורודה מצוידת באופניים חשמליים

קצת מצחיק לקרוא לזה אופניים

ועצוב שזה נקרא לרכוב 

ולמען האמת בלי מאמץ אנו יכולים להיות מהירים ממנה ............

אנו ממשיכים עד לטיילת ועוצרים מול היום לקחת אויר

מבט על האופניים , יש עירמות בוץ על שילדות הקרבון היפות שלנו

גם הפדלים מלאים בוץ בכמויות גבוהות

הגיע הזמן להתחיל לחזור

הרוח גבית והקצב בהתאם

שביל האספלט נעים מאד ואני חייב לההסיר את הקסדה בפני מי שתיכנון אותו ודאג גם לביצוע נהדר

נורית קצת מאחורי אבל לא יותר מידי

אנו חוזרים לשטח

אדמה כבושה בין הפרדסים

אני אוהב את זה וכך גם נורית

כמה עליות טכניות קצרות דורשות עבודה של ממש

אין חוכמות כשצריך אז עובדים , נורת מכירה את זה ולא מהססת

אצלי זה כבר טבע שני

הסייקלו קרוס חוזר
הבוץ לא קיצוני אבל אין סיבה לקחת סיכונים

עוד קצת ואני חזרה במעבר התחתי וממנו חוזרים לכיוון הרכב

שעתיים וקצת

30 ק"מ

היה תענוג 

תענוג לרכוב בשניים

במיוחד עם נורית שהיא הפרטנרית המושלמת בשבילי

שרון :-)