ברווט 200 , משחק הגמר שלא הגיע לגמר

17:10
השמש מסיימת לשקוע
אלי ואני נכנסים לתחנת הדלק בקיבוץ עינת 
משלימים סיבוב ניצחון סביב התחנה ומגיעים לרכב של אלי
עוצרים
חיבוק ענק לאיש שרכב עימי לכל אורך הדרך
לאיש שתמך בי במשך חצי יממה
לחבר הכי טוב שלי !!!

זהו , תם ולא נשלם ברווט 200 ינואר 2014

תם כי סיימנו רכיבה של מעל 200 ק"מ
לא נשלם , מהסיבה הפשוטה שלא הגענו למוחרקה 
וזה מספיק כדי שלא נוכל לרשום את ההישג כברווט  מושלם ולקבל את המדליה
ואולי המדליה היא רק תירוץ כדי לצאת לרכיבה הספציפית הזו


4:45
רוכבים מתאספים ליד האלונית בתחנת הדלק בעינת
מצברוח טוב
כולם במוד של , או קיי הולך להיות כיף
5:00 מקליקים ומתחילים לנוע קדימה
צחוקים , בדיחות
נאור שר בקולי קולות
טל נע קדימה ואחורה בתוך הדבוקה
אלי ואני מתמקמים באמצע בערך
אוירה נעימה
החושך מעצים את האוירה
מקטע ראשון על כביש 444 חולף במהירות
מעבר זריז דרך נוה ימין
רעש גדול משנה את התמונה
בור גורם לערימה של דברים לעוף מהאופניים של יונית
עוצרים ותוך חצי דקה הציוד מעומס
חלק בסבל של אלי וחלק אחר אצל אחרים
ממשיכים קדימה
הרוב עדיין בדבוקה אחת
כמה מלפנים ואחד או שניים מעט מאחור

ברמזור של נוה ימין אלי ואני עוצרים
וכאן למעשה אנו מאבדים קשר עם הדבוקה הגדולה
אני זורק לאלי שמכאן כנראה שהוא תקוע איתי
שומרים זה על זה ורוכבים בכיף
אנו רואים את הדבוקה ולאט לאט סוגים עליה
באיזור שער אפריים אנו מאבדים אותם סופית
רמזור שבו עמדנו ולאחריו נקודה בה לא היינו סגורים על הכיוון וזהו , הפעם הבאה בה נראה אותם תהיה אי שם ליד קיבוץ דליה 

השמש מתחילה לזרוח והיא מעט מאחורינו
מבט קטן שאני מגניב לאחור מגלה לי זריחה מרשימה בגוונים של כתום ומעט סגול
אחת מאלו שאני אוהב לצלם
אבל לא הפעם , היום יש מטרה אחרת וחשוב לשמור על מומנטום
במקביל גם נעשה קר יותר באופן משמעותי
אני מקפיד לדחוף חטיפי אנרגיה לפי ההרגל שלי , אחד כל 40 דקות לערך  
השמש מאירה מספיק כדי שאוכל לראות נתונים
הקצב בדיוק לפי התוכנית , עוד קצת ואנו עוצרים לצילום ראשון בחיבור לכביש 581

עם הכביש הזה יש לי חשבון ארוך
לא ברכיבה אלא דווקא על 4 גלגלים עם מנוע
נסעתי בו מאות פעמים , בדרכי למנחת עין שמר להטיס או לשפוט בתחרות טיסנים
הייתה תקופה בה נהגתי לבקר במנחת 4 פעמים בשבוע , בשעות הבוקר המוקדמות

לפני שאנו ממשיכים
אנו מחליפים עדשות במשקפי השמש , מעדשות שקופות לעדשות כהות
אלי מוציא חטיף אנרגיה מעשה בית ומגיש לי , החטיף טעים מאדדדדדדדדדדד
צוחקים עוד כמה שניות וממשיכים הלאה
הדרך חולפת בנעימים
ולאט לאט מתחילה התחממות
עד פה הניווט לא ממש בעייתי וזה שזה רק שניינו , לא משנה דבר
לעיתים רוכבים זה לצד זה ועיתים זה מאחורי זה
ליד עין שמר עוצרים לכמה שניות ואני מסמס לנורית שהכל בסדר וזה בדיוק לפי התוכנית
ממשיכים לקטע קצרצר על כביש 65 ופונים לתוך פרדס חנה
עוצרים באלונית בצומת עדה
זמן לכריך ושתיה קלה
כמו גם מילוי מיים
אני מאד מרוצה מהבקבוקים הגדולים שרכשתי לא מזמן
הם מאפשרים לי רכיבה של כמעט 3 שעות ללא מילוי מיים
יוצאים מהתחנה ופגושים את אודי שיצא מאוחר יחסית מעינת

בנקודה זו מפסיקה רצועת הדופק שלי לשדר נתונים לגרמין
תופעה שהתרחשה פעם או פעמיים בשנה האחרונה
אלא שהיום זה הרבה יותר קריטי .......
תמונה ועוד אחת וקדימה
פונים ימינה לכיוון גבעת עדה / כפר גליקסון
הדרך מטפסת מעט ויורדת מעט
הניווט מתחיל להיות מסובך
פניה שמאלה ולאחרי פניה ימינה ואנו מטפסים לכיוון באח גולני
ההתחלה נראית מבטיחה , טיפוס בשיפוע מתון , בדיוק כמו שאני אוהב
לא לוחץ , אלי תופס אזימוט קדימה ואז עוצר ומנסה לצלם אותי בתנועה

אנו מגיעים לטיפוס שמוביל לשער הבאח ופונים שמאלה
הגמין צועק לי שאנחנו לא במסלול 
אני מסמן לאלי להתסובב וממשיכים בדרך לכיוון ערערה
אחרי כמה מאות מטרים הגרמין שוב צועק שאנו לא במסלול
מאחר ואין עוד אפשרויות
אנו מתחילים להתברבר 

פותחים את פתק הניווט ולא מצליחים להחליט
בינתיים אני מורידים ווסטים ושרוולי ידיים 
ומורחים קרם שיזוף
מנסים עוד כמה עזרים טקטיים אך ללא הצלחה יתרה
מכאן אנו למעשה מתברברים 7 ק"מ עד שמחליטים לחזור
החלק הראשון של ההתברברות קליל יחסית
הוא מישורי או יורד
החזור מתברר כאוסף של קירות קצרים וקשים למדי
בדיעווד , החלק הזה כנראה שגמר לנו את הברווט 
אחרי סיום ההתברברות עולים שוב לבאח
הגרמין חוזר לפוקוס ומדגיש שאנו במסלול
הבאח עצמו הוא אוסף של גבעות בשיפועים של 5 עד 8 אחוז
טיפוסים קצרים ולא מאד קשים
כלומר כל אחד בנפרד לא מאד קשים
אבל ביחד זה כבר סיפור אחר
כשזה מגיע אחד אחרי השני , זה כבר קשה יותר
אלי נמצא תמיד מעט לפני עוצר ומחכה כדי שלא אשאר מאחור
ומוודא שאני בסדר 
בינתיים זה עוד נראה סביר
אחרי כמה גבעות אנו מוצאים את עצמיינו ליד גבעת הרקפות

עוצרים ומצטלמים
נחים לכמה שניות וקדימה למקטע הבא
במהלך הטיפוס הראשון מגבעת הרקפות לכיוון אליקים
אני מעביר בראש את המשך המסלול ונזכר בנחל דליה שנמצא בדיוק עוד .......
כן כן עוד כמה שניות
שיפוע תלול מטה , הגרמין מראה אחוזי שיפוע שנעים בין 8 ל 15 
יורד על הבלמים מפמפם קלות
הויטוריה אוחזים לא רע בכלל
מרגיש בנוח במהירויות שאני קובע
ואז מגיע הטיפוס , מישהו אחר טיפוס ? 
כמו הדרך למטה , כך היא הדרך למעלה 
שיפועים שהרגליים שלי טרם הכירו , טוב בעצם כן הכירו אבל רק פה ושם ולא למרחקים של מעל לכמה מטרים בודדים
וכאן יש מקטע שלם של 12 אחוז ויותר
זה קשה לי ובמקביל הראש חושב רכיבה דפנסיבית
כלומר לשמור על הרגליים להמשך 
בסיום הטיפוס הזה אני בודק את מצבי בפעם הראשונה בצורה מעמיקה
מחשבות לגבי נקות חיתוך ומה המגבלות
אין כאן משהו חד משמעי יותר חפירה פנימית 
המסכנה היחידה היא שחשוב לי להיות מסוגל לחזור ברכיבה לעינת ובנקודה שבה אבין שאם נמשיך , לא אוכל לחזור , יבוצע חיתוך
בצומת ליד קיבוץ דליה אנו פוגשים את החבורה 
הם כבר בחזור
אלי מעביר ליונית תיק קטן שנאסף ליד נוה ימין
כמה מילים לגבי ההמשך
הזמן עומד כבר על 6 שעות לערך
ואנו כבר על כמעט 100 קילומטרים
טל אומר שעקרונית אנו עוד יכולים לעמוד בזמן ולהגיע לפני סגירת הgate של המוחרקה
אנו ממשיכים , בצומת אליקים אנו עוצרים , אוכלים כריך ושותים עוד קצת שתיה קלה 
וקדימה , לדליאת אל כרמל
הטיפוס מתחיל סביר
שיפועים של 7 עד 9 אחוז , אני מסוגל לזה , השאלה היא לכמה זמן
הפיק הראשון עובר בסדר , הפיק השני גם הוא עובר סביר , בתחילת הפיק השלישי אני מבין שזה הסוף
הדיווש פשוט לא עובד וברור לי שאם אמשיך , ההתכווצות תהיה מאד מאד חזקה , חזקה מידי , חזקה מכדי שאוכל להמשיך לרכוב עוד 100 קילומטרים

עוצר !!!
מתישב על ה TopTube של ה Basso
אמות הידיים מונחות על ה Bar של הכידון
צועק לאלי שנמצא מעט לפני , צועק פעם , פעמיים בשלישית אלי שומע ועוצר
הוא חוזר אלי 
אני אומר שעד כאן
זה נגמר
ברור לי שאני לא מסוגל להגיע לדליאת אל כרמל ולחזור הבייתה בשלום
אלי מקבל ולא מתווכח
הוא מכיר אותי יודע שאני מכיר את עצמי
אלי כשלעצמו מסוגל לסיים את הרכיבה הזו בקלות וסביר להניח שאם היה רוכב אותה לבדו , היה מסיים בזמן של פחות מ 10 שעות
תחושה מוזרה 
מהורהר לרגע
או שניים
מחשבות  , האם נכשלתי
אולי לא 
מהו כישלון
ומה המטרה שלשמה יצאתי לרכיבה הזו

הגרמין מראה 109 קילומטרים
7 שעות ו 11 דקות

אנו סבים על עקבותיינו ומוצאים נקודה נוחה לעצירה , ליד מקום שמוכר פיתות דרוזיות
כמה מילים על הדרך חזרה
החלטות עקרוניות לגבי הטקטיקה להמשך
הערכת מצב מעמיקה
והחלטה שזהו , מכאן חוזרים
ונהנים מעצם הרכיבה
המחשבות שלי הולכות לרגע למקום אחר
לוקח החלטה שמחר אקח את הילדים לרכוב , כבר זמן רב שאהוד לא יצא לרכוב ואני יודע כמה הוא אוהב את זה

תחילת הירידה תלולה מאד
המהירות גבוהה לי מידי ואני מקפיד לשמור על קו נקי 
אלי מעט לפנים אנו יורדים בכיף וממשיכים עד נחל דליה תוך חילופי מיקום , אין כאן מטרה של דראפטינג אלא בעיקר להשאר בשוליים ולהיות ביחד
הירידה לכיוון נחל דליה קשה
היא מאד טכנית וכל שיחרור של הבלמים מלווה במכת מהירות
שומר על קו ונע מפניה לפניה
בסיום הירידה מתחיל הטיפוס
והוא תלול מאד תלול
כ 300 מטרים לסיום מבין שאין טעם לסיים אותו ברכיבה
גם כך אני רוכב במהירות חד ספרתית נמוכה למדי
עובר להליכה , ברגע שזה מתמתן אני חוזר לאוכף
קצת מישור ועוד ירידה לכיוון גבעת הרקפות
לא עוצרים , אלא זורמים ימינה לכיוון הבאח
הגבעות לא קלות
אבל פחות קשות משציפיתי
אלי מקפיד לשמור עלי
אנו רוכבים יחד בין הגבעות
לאחר היציאה מן הבאח אני מבין שאת החלק הקשה סיימנו
רק שבכל זאת נותרו עוד כ 70 ק"מ לערך עד עינת
מדברים קצת ומתכננים עצירה בצומת עדה 

מול כפר גליקסון אלי שם לב לרכרוכיות מהקדמי שלו
עוצרים בתחנת הדלק 
תוך דקה מאותרת אבן קטנה וחדה שחדרה דרך הצמיג 
מלאכת החלפת הפנימית מתקדמת במהירות
אני ניגש ומביא קפה ועוד קצת שתיה קלה
כמה ביסים מכריך שנשאר בכיס האחורי וקדימה להמשיך
עוברים בכיף דרך פרדס חנה 
הדרך חולפת בנעימים

באיזור עין שמר אני שם לב שעין שמאל צורבת לי קלות
אני מזהה את המקור , קרם שיזוף זלג עם הזיעה לעין
מכאן ועד סוף הרכיבה , זה יציק לי , זה מה יש !!!
הדרך עצמה נעימה , אין בה משהו ממש מיוחד
אין יותר עליות של ממש
וגם לא ירידות 
הרוח באופן כללי גבית ולמעט מקטע קצר נגד הרוח אין קושי משמעותי
אלי שואל אם אני צריך עצירה ואני משיב שבתחנת דלק אחרי מחלף איל , שם ורק שם

הרגליים אומרות את שלהן
כל טיפוס בשיפוע של מעל 3% מורגש הייטב
ברור לי שאין לי יותר יכולת טיפוס היום
יכולת רכיבה מישורית עוד נשארה לי ומספיק
מספיק גם לעוד 80 ק"מ ואולי יותר


אחרי מחלף איל יש ירידה נעימה בשיפוע של 3% , אני ממש אוהב את הירידות הללו
כיפיות ונעימות
לא קשות ובעיקר זורמות
בסוף הירידה נמצאת תחנת הדלק של ניר אליהו
זה המקום לעצור
קפה של סוף רכיבה ( כמעט ) וופל מתוק לעוד טיפה אנרגיה
יושבים לנו ל 5 דקות

וקדימה מקטע קצר אחרון
השמש בשלבי שקיעה מתקדמים
גוונים נעימים של כתום בזוית העין
אני מזהיר את אלי משולי הכביש , אני מכיר הייטב את הקטע הזה והשוליים שלו הם לא המקום הכי טוב לרכיבה 
הם מאד מחורצים ובעיקר מדורגים קלות
את הכניסה לקיבוץ עינת אנו עושים ביחד
רוכבים זה לצד זה
משלימים הקפה 
ועוצרים

הגרמין מראה 207 ק"מ
קצת מעל 2300 מטרים טיפוס מצטבר
12 שעות ו 11 דקות ברוטו

מורידים קסדות
אני ניגש ומחבק את אלי
אין חברים כאלו , פשוט אין
חבר טוב שתמך בי לכל אורך הדרך
בלי אגו , בלי חשבון
פשוט חבר

שיחת טלפון לנורית
ועוד אחת לאמא 

תם ולא נשלם 
או כמו שאמר הגשש
משחק הגמר שלא הגיע לגמר 

שרון :-)

ולגבי מסקנות והפקת לקחים וכו .......
על זה אכתוב בהזדמנות