האהבה הישנה

חודשיים בערך
כן כן
חודשיים שלא טיפסתי למחסום בית אריה
מסלול שהוא הבית שלי
המקום שחוצמראש ציפור , רכבתי בו יותר מכל מקום אחר
ובכל זאת דברים התגלגלו למצב שבו לא הצלחתי להגיע לטיפוס הנחמד הזה

הבוקר החלטתי לשים לזה סוף
בוקר רגוע
יום ששי של תחילת האביב
יצאתי ב 8 מהבית
חימום רגוע על כביש 40 , לא דוחף חזק
שומר רגליים ונהנה מהנוף
ברגע שפניתי לכיוון ברקת  , הכל השתנה
הרוח המזרחית מורגשת
הנוף ירוק מהמם
שדות ירוקים
שדות בצהוב של חרציות שקורנות מאושר
איזו תחושה נהדרת
הטיפוס לכיוון גבעת כוח חולף בשלווה מדהימה
לא מנסה לדחוף למקומות שאני לא מסוגל
פניה ימינה לכביש 465 והכיף האמיתי מתחיל
שיפוע של 9% , קטע קצר ואז זה מתמתן
אני כל כך אוהב את זה
זה לא קל , זה הכל בראש
מדיטציה עמוקה
מדיטציה מודעת
מטפס ונהנה
החורש שנשרף מתישהו בשנה שעברה , נראה יפה וירוק
רקפות סביב העצים
ומאי שם שקדיה
נעים לי , באמבטיה עובר למוד טיסה
זה מהיר וכיף
ואז שוב טיפוס בשיפוע תלול
המדיטציה נמשכת
תענוג
הקטע המהיר מגיע
שטוח מהיר ושקט
טיסנים מרעישים ומפריעים את השלווה בה אני מצוי
עוד טיפה והטיפוס מסתיים
מסתובב ויורד
התחושה נהדרת
הרגליים רוקדות בקדנס מהיר
שומר קו ולא נסחף יותר מידי
חשוב להיזהר מרוח הצד באמבטיה
רוכב על אופני Scott עוקף אותי וממשיך בדרכו
שיר מתנגן בראש
הבלדה על ארי ודרצ'י
"איך שהם רוקדים זה משגע , סטפס כאילו לא שמעת ............ "
כנראה שזה בהתאם לריקוד הבירכים
פניות ה s המהירות מגיעות
נע מצד לצד
מבט לתוך הפניה
מנסה לשמור כמה שיורת מהירות
שריקת הרוח פשוט מהממת
עוד קצת ומגיע עוד קטע של טיסה ישירה מטה
מרגיש מאושר
מבט בגרמין אומר שיש לי מספיק זמן
מפנה את מזלג ה Basso  שמאלה ומבצע פנית פרסה ברמזור
וקדימה , שוב לטפס
לאט ובטוח
מחליט לטפס הפעם לאט יותר
לא ללכת עד הסוף
מבט קבוע על הגרמין , מוודא דופק
המדיטציה בעיצומה
הצבעים מרהיבים
שקוע כולי בחוויה
עוד דקה ועוד דקה
אני למעלה
רעש הטיסנים מוציא אותי מהחוויה השקטה שלי
סב על עקבותי וקדימה ....... למטה
שקט מוחלט
שריקת הרוח
צבעים מרוחים
לטיפות קלות של רוח צוננת על החזה
לטיפות נעימות של שמש חורפית
עוד קצת עוד טיפה
השיר ממשיך לחדור דרך ראשי
הבירכיים עולות ויורדות
חולב את טיפות המהירות האחרונות
לוקח לגימות קטנות של אושר
נזכר במערכון של ארץ נהדרת מהשבת האחרונה
צועק בקולי קולות , אין על החיים האלו
כן כן, אין על החיים האלו
חיים שנעים בין משפחה לרכיבה לעבודה לעוד רכיבה לעוד זמן משפחה וכו ............
מרוץ יומיומי שלא נגמר

עוצר בצומת וממתין לרמזור
פונה שמאלה , ירידה מהירה לכיוון ברקת
עוד מנה של עונג
הרוח , הצהוב
יש שיגידו שזו התמכרות
מבחינתי זו ההתמכרות לחיים
צומת בדק מגיע
פניה ימינה , שיחרור רגוע
רוכב של zone 3 על אופני trek speed concept חולף אותי במהירות
לא מנסה להצמד
זה לא שיש לי סיכוי
זה בכלל לא רלוונטי
אני במקום הפרטי שלי
רוצה להיות לבד
להנות מהשדות והצבעים
עוד קצת ואני כבר ליד הבית
עוד טיפה
עוד ........... נגמר

רכיבת כיף
פעמיים אספרסו קצר
תענוג אמיתי

שרון :-)

הגבעה הפרטית שלי

לכל רוכב את המקום שלו
טיפוס שבו הוא מרגיש הכי בבית
שלא משנה כמה פעמים הוא ייטפס אותו , וכמה זה יהיה קשה
זה תמיד ירגיש נעים
ובסיום כל טיפוס לשם , יישאר הרצון לפעם הבאה וזו שאחריה וכו ..........

המקום שלי הוא הטיפוס למחסום של בית אריה
לא מדובר על משהו ממש קשה
אבל זו גם לא סתם רכיבה מישורית
זה למעשה שילוב של גבעות קצרות בשיפוע שהוא קצת מעל בינוני
וביניהן קטעים בשיפוע מתון מאד בהם אפשר לפתח מהירות
ויש גם כמה פניות s שבטיפוס הן לא ממש מורגשות
ובירידה הן לונה פארק של ממש

יצאתי הבוקר ביום עם רוח מזרחית לא קשה במיוחד
השלמתי חימום וקדימה לטיפוס הקצר של גבעת כוח
זהו למעשה טיפוס חימום
הרגליים עובדות
הילוכים מטה לאט לאט , לא ממהר , חשוב לא להרוג את הרגליים לפני הכיף האמיתי של היום
מגיע לצומת של כביש 465
ימינה בזרימה
לחיצה על הגרמין
הדופק בדיוק במקום
ה basso מתחילות להרים אף , השיפוע מחריף לאט לאט
עוד טיפה ועוד טיפה
ועכשיו הוא מתמתן 
הדופק לא גבוהה מידי
פניות ה s מגיעות אחת לימין , אחת לשמאל ועוד פיק
מבט על הגרמין , הדופק במקום נמוך מהרגיל
בדיוק כמו שאני רוצה
השיפוע מחריף ,עכשיו קצת יותר קשה
אני מרגיש בבית
עוד קצת ויש אמבטיה , אפשר להרגע בה ואפשר ללחוץ חזק
הרוח בפנים נותנת יותר אפשרות לדחוף , זו לא רוח צד וגם לא משבים , רוח קלה ויציבה
אני אוהב ללחוץ במצבים הללו , עוד ועוד ועוד ופתאום זה שוב פיק
ועכשיו זה הקשה מכולם , שיפוע חריף יחסית 
אבל רק לקצת
מקפיד לא לתת לדופק לעלות יתר על המידה 
שומר רגליים , דוחף, אבל לא בטירוף
השיפוע מתמתן , יש עיקול מתון מאד ימינה , הקצב עולה , אוהב לטוס כאן , אבל מקפיד לא להשתולל
עוד טיפה ואני למעלה
גבעונת תלולה אחרונה
לוקח נשימה
747 חולף מעלי בדרכו לנתבג
עוצר ולוקחשלוק אוויר נקי לריאות
וקדימה
רכבת ההרים עכשיו בכיוון מטה
מעלה לפלטה בקראנק ודוחף
הרוח בגבי , בהחלט מורגש
אפש ללחוץ
העיקול הרחב מהיר מאד
כמה רוכבים מולי , אחד מנופף לשלום , אחרים כלל לא רואים אותי
מתקרב לאמבטיה קצב מלא , המהירות מגרדת את ה 50 קמ"ש
לא דוחף
הטיפוס הקצר מעלה רגוע , נשאר על הגדול בקראנק , אין טעם להתחיל לשחק , גם במחיר של איבוד מעט זמן

עכשיו מגיע הלונה פארק האמיתי, פניות ה s
אין רוח שאפשר להשכיב עליה
הכניסה מהירה , לא נוגע בבלמים , היגוי הפוך זורם מצד לצד 
ואז מגיע הספרינט , שיפוע תלול מטה , בלי בלמים בלי בלמים עד שזה מגיע למעל 50
עכשיו לבלום בעדינות , ליטוף קליל מגלח קצת מהירות
הרמזור מולי
בלימה חזקה האחורי משחק קלות , מנסה להעביר משקל לאחור רק קצת רק קצת
זה עובד
הרמזור מתחלף לירוק
פניה שמאלית רגועה
חולף מעל כביש 6 
הלונה פארק הסתיים
זמן לחזור למציאות
אבל המציאות שלי היא פשוט להנות מהדרך
להנות מהרוח בפנים
שקוע במעיין מדיטציה , עירני וער לחלוטין ורק המחשבות לןקחות אותי למקומות אחרים
וכמו מאי שם מגיעות מחשבות על הרוכבים המהירים בעולם
אלו שלעולם לא אוכל לרכוב כמותם
אלו שאני גם לא רוצה לרכוב כמותם
אלו שרוכבים לא בשביל ההנראה
הם רוכבים כדי לספק את השיעמום שלנו , אנו הרוכבים האמיתיים
ומן המחשבות עולה בראשי רשומה חדשה לבלוג
וגם החלטה קטנה לגבי סמל קטן
וכך בלי לשים לב אני כבר לא במקום הפרטי שלי
אני כבר בצומת הטייסים
מתלבט מהי הדרך הנכונה ביותר בחזרה הבייתה
למקום הבטוח והטבעי שלי
בעצם למקום שממנו אני יוצא להרפתקאות היומיום
למקום שבו נמצאת המשפחה שלי
נורית , הילדים , מרפיס חתול הבית הרשע / חמוד / פסיכופט ( בחר בתאור הנכון בעיניך )
עוד קצת ואני עובר לקצב מנהלתי
חיוך גדול על פני
חיוך של אור
חיוך של אושר
אני יודע בדיוק מה אני אוהב
אני יודע בדיוק את מי אני אוהב
ואני יודע בדיוק שהגבעה הפרטית שלי , תמיד תחכה לי

שרון :-)