יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

הגבעה הפרטית שלי

לכל רוכב את המקום שלו
טיפוס שבו הוא מרגיש הכי בבית
שלא משנה כמה פעמים הוא ייטפס אותו , וכמה זה יהיה קשה
זה תמיד ירגיש נעים
ובסיום כל טיפוס לשם , יישאר הרצון לפעם הבאה וזו שאחריה וכו ..........

המקום שלי הוא הטיפוס למחסום של בית אריה
לא מדובר על משהו ממש קשה
אבל זו גם לא סתם רכיבה מישורית
זה למעשה שילוב של גבעות קצרות בשיפוע שהוא קצת מעל בינוני
וביניהן קטעים בשיפוע מתון מאד בהם אפשר לפתח מהירות
ויש גם כמה פניות s שבטיפוס הן לא ממש מורגשות
ובירידה הן לונה פארק של ממש

יצאתי הבוקר ביום עם רוח מזרחית לא קשה במיוחד
השלמתי חימום וקדימה לטיפוס הקצר של גבעת כוח
זהו למעשה טיפוס חימום
הרגליים עובדות
הילוכים מטה לאט לאט , לא ממהר , חשוב לא להרוג את הרגליים לפני הכיף האמיתי של היום
מגיע לצומת של כביש 465
ימינה בזרימה
לחיצה על הגרמין
הדופק בדיוק במקום
ה basso מתחילות להרים אף , השיפוע מחריף לאט לאט
עוד טיפה ועוד טיפה
ועכשיו הוא מתמתן 
הדופק לא גבוהה מידי
פניות ה s מגיעות אחת לימין , אחת לשמאל ועוד פיק
מבט על הגרמין , הדופק במקום נמוך מהרגיל
בדיוק כמו שאני רוצה
השיפוע מחריף ,עכשיו קצת יותר קשה
אני מרגיש בבית
עוד קצת ויש אמבטיה , אפשר להרגע בה ואפשר ללחוץ חזק
הרוח בפנים נותנת יותר אפשרות לדחוף , זו לא רוח צד וגם לא משבים , רוח קלה ויציבה
אני אוהב ללחוץ במצבים הללו , עוד ועוד ועוד ופתאום זה שוב פיק
ועכשיו זה הקשה מכולם , שיפוע חריף יחסית 
אבל רק לקצת
מקפיד לא לתת לדופק לעלות יתר על המידה 
שומר רגליים , דוחף, אבל לא בטירוף
השיפוע מתמתן , יש עיקול מתון מאד ימינה , הקצב עולה , אוהב לטוס כאן , אבל מקפיד לא להשתולל
עוד טיפה ואני למעלה
גבעונת תלולה אחרונה
לוקח נשימה
747 חולף מעלי בדרכו לנתבג
עוצר ולוקחשלוק אוויר נקי לריאות
וקדימה
רכבת ההרים עכשיו בכיוון מטה
מעלה לפלטה בקראנק ודוחף
הרוח בגבי , בהחלט מורגש
אפש ללחוץ
העיקול הרחב מהיר מאד
כמה רוכבים מולי , אחד מנופף לשלום , אחרים כלל לא רואים אותי
מתקרב לאמבטיה קצב מלא , המהירות מגרדת את ה 50 קמ"ש
לא דוחף
הטיפוס הקצר מעלה רגוע , נשאר על הגדול בקראנק , אין טעם להתחיל לשחק , גם במחיר של איבוד מעט זמן

עכשיו מגיע הלונה פארק האמיתי, פניות ה s

אין רוח שאפשר להשכיב עליה
הכניסה מהירה , לא נוגע בבלמים , היגוי הפוך זורם מצד לצד 
ואז מגיע הספרינט , שיפוע תלול מטה , בלי בלמים בלי בלמים עד שזה מגיע למעל 50
עכשיו לבלום בעדינות , ליטוף קליל מגלח קצת מהירות
הרמזור מולי
בלימה חזקה האחורי משחק קלות , מנסה להעביר משקל לאחור רק קצת רק קצת
זה עובד
הרמזור מתחלף לירוק
פניה שמאלית רגועה
חולף מעל כביש 6 
הלונה פארק הסתיים
זמן לחזור למציאות
אבל המציאות שלי היא פשוט להנות מהדרך
להנות מהרוח בפנים
שקוע במעיין מדיטציה , עירני וער לחלוטין ורק המחשבות לןקחות אותי למקומות אחרים
וכמו מאי שם מגיעות מחשבות על הרוכבים המהירים בעולם
אלו שלעולם לא אוכל לרכוב כמותם
אלו שאני גם לא רוצה לרכוב כמותם
אלו שרוכבים לא בשביל ההנראה
הם רוכבים כדי לספק את השיעמום שלנו , אנו הרוכבים האמיתיים
ומן המחשבות עולה בראשי רשומה חדשה לבלוג
וגם החלטה קטנה לגבי סמל קטן
וכך בלי לשים לב אני כבר לא במקום הפרטי שלי
אני כבר בצומת הטייסים
מתלבט מהי הדרך הנכונה ביותר בחזרה הבייתה
למקום הבטוח והטבעי שלי
בעצם למקום שממנו אני יוצא להרפתקאות היומיום
למקום שבו נמצאת המשפחה שלי
נורית , הילדים , מרפיס חתול הבית הרשע / חמוד / פסיכופט ( בחר בתאור הנכון בעיניך )
עוד קצת ואני עובר לקצב מנהלתי
חיוך גדול על פני
חיוך של אור
חיוך של אושר
אני יודע בדיוק מה אני אוהב
אני יודע בדיוק את מי אני אוהב
ואני יודע בדיוק שהגבעה הפרטית שלי , תמיד תחכה לי

שרון :-)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה