יום שבת, 16 בנובמבר 2013

4 לפנות בוקר - 100 מייל ועוד קצת

4 לפנות בוקר לא נרדמת
זה השיר ששיתפתי ב 4 בבוקר על הקיר שלי בFacebook
אין מה לעשות , ההתרגשות שלפני רכיבה כזו הביאה אותי לסיים את הליילה מוקדם מידי !!!

אבל רגע , על מה אני מדבר בכלל
מה כל כך מיוחד ברכיבת כביש
הרי זה דבר שאני עושה 3 פעמים בשבוע
אבל הפעם זה אחרת

הרכיבה הזו נולדה מחשבתית , לפני כמה חודשים
ההחלטה לצאת לברווט 200 , דורשת מחויבות
ודורשת לבחון האם אני בכלל מסוגל לבצע רכיבות נפח ארוכות ואיטיות ( מהירות אני גם ככה לא ממש יודע )

קבעתי לעצמי שאני חייב להשלים רכיבה של 150 ק"מ , לפחות חודשיים לפני שאני יוצא ל200
מסלולים התחילו לעבור  בראש
המחשבה הראשונה דיברה על לצאת מהבית , להכנס למשולש ולמהשיך מנחשון למרובע ולסיים בהשלמת המשלוש
רעיון טוב אבל תכלס , לא היה בו כל חידוש
לאחר ממכן החלו לרוץ כל מיני וואריאציות על המרובע
אבל משהו אמר לי ללכת לכיוון אחר
לחדש ולרענן
וכך נקבע המסלול
פתח תקוה - עקרון - חולדה - מסמיה - פלוגות - נהורה - חלץ - הודיה - קסטינה - גדרה - פתח תקוה

מסלול מישורי למדי

לפני שבוע וקצת החלו התפחויות מדאיגות וחיוביות גם יחד
מזג האויר - נראה נהדר לתאריך הנל , צפי ליום קריר ויבש
לגב שלי לעומת זאת , היו תוכניות אחרות , תפיסה כואבת מאד
אחרי כמה ימים של חוסר וודאות , הגב קיבל טיפול של פירוק והרכבה וחזר למצב סביר +

העבודה המנטלית הושלמה
ובכל זאת , חששות תמיד יש
וכך מצאתי את עצמי מתעורר ב 4 בבוקר ומתחיל להכין את עצמי לרכיבה
אהוד התעורר ב 5 בבוקר , ביחד עם המתנה שהשאירה לו פיית השינים
היה כיף לראות את זה , ילד מאושר :-)

ב 5:45 הכל היה מוכן
הכיסים הועמסו בהרבה חטיפי אנרגיה
הגרמין הופעל  , הווסט נרכס וגם מקומם של שרוולי הידיים לא נפקד
5:50 , הפדלים הוקלקו ואני בתנועה
אחרי  היציאה מפתח תקוה
התחלתי התחלתי בחימום עצמו
רגוע לא מתאמץ
רק שהגרמין אומר אחרת
הדופק גבוהה מידי לטעמי ולא ממש מצליח להוריד אותו לגבהים הרצויים
לאט לאט מחלחלת ההבנה שהרוח הפוכה מהצפוי
כלומר במקום רוח צפונית קלילה , יש דרומית קלילה , אולי עם רכיב מערבי חסר משמעות
בצומת בדק אני נתקל ברוכבים ראשונים
אחד עוקף אותי בקלילות
עוד שניים
הם בשלהם ואני בכלל לא חושב על לתפוס גלגל
אם לא אשמור על הרגליים עכשיו , זה ייגמר לא טוב
הטמפרטורה נמוכה למדי
מפעם לפעם לוגם מעט מיים
הכל עובד כמו שעון
קצת אחרי נתבג עוצר לרגע לצלם זריחה


הגיע הזמן להעלות מעט את הקצב
רק מעט
לקראת מחלף רמלוד משהו מתחיל להטריד אותי
הדו ראשי ברגל ימין מרגיש כבד ותפוס
התחושה מתחזקת וזה מתחיל לכאוב
מחשבות על אחורה פנה וחזרה הבייתה עם 40 קילומטרים בלבד !!!
חושב לרגע ומחליט להחליף לבקבוק עם האיזוטוני
ובמקביל לשחרר את הרגל ולנער מעט
אחרי חצי קילומטר מתחיל שיפור של ממש ואחרי עוד דקה הכאב נעלם כלא היה
מכאן ואילך אני מתמקד בלזהות כל סימני כאב משריר זה אחר ולטפל בהם לפני שזה הופך לבעיה של ממש
בצומת בילו פונה שמאלה לכביש 411
זה אחד הכבישים האהובים עלי
כביש צר למדי שמטפס לכיוון חולדה ומסתיים בכביש 3
אחרי המעבר מעל כביש 6 , מתחיל טיפוס מאד מתון ורגוע , ההחלטה שלי היא לטפס לאט ולא ללחוץ בשום מצב
יורד לקטן בקראנק ושומר על הרגליים
נהנה מהנוף ומהקרירות
לקראת סוף המקטע יש קטע מהיר של פניות s בירידה
לא מתפתה לשבור שום שיא
פניה ימינה ל 3 ומיד שמאלה לתחנת הדלק של טל שחר
ומי מחכה לי שם
אלי חברי הטוב
ממלאים מיים
מארגן איזוטוני ואוכל חצי כריך גבינה בולגרית

יוצאים ביחד מהתחנה ורוכבים על כביש 3 לכיוון מסמיה
זה מקטע מהיר יחסית ואנו במוד של לשוחח בכיף
המהירות לא מעניינת
מצב הרוח מעניין מאד , כלומר כיוון הרוח הלא ממש ברור ושאינו תואם את התחזית לחלטין מעלה שאלות של איך יהיה בהמשך
אלי חותך לכיוו גדרה קצת לפני מסמיה
ואני ממשיך ופונה שמאלה לכיוון צומת פלוגות
קצת אחרי צומת חצור , משהו מרגיש לי מוזר
מבט על הגלגל הקדמי , נראה שחסר בו אויר
עוצר ומזהה שזה מעבר לחסר קטן
חוזר כמה צעדים ואני בדיוק ליד עמדת האויר בתחנת הדלק
בתחנה יושבים זוג רוכבים ואוכלים משהו
מפרק את הגלגל ומסה לאתר את מקור הפנצ'ר
הפנימית נשארת מנופחת וגם לא נמצא כל גורם נוקר
בכל זאת מחליף פנימית
אני מגלה את המשאבה של תחנת הדלק כאמצעי יעיל ביותר וזאת ביחד עם מתאם שזרוק לי בתיק האוכף
זוג הרוכבים יוצאים מתחנת הדלק , שניהם על טרק בצבע כחול מטאלי
הם חולפים על פני בלי להגיד מילה
יוצא כדקה אחריהם ומהר מאד עוקף אותם
כמנהגי אומר בוקר טוב וממשיך בדרכי
הקטע בין קסטינה לפלוגות הוא קטע במגמת טיפוס
יש גם רוח אף קלילה ולמרות זאת אני שומר על קצב לפי התוכנית , כלומר קצת מעל 20 קמ"ש
מקפיד להנות מהנוף ומהאויר הנעים
מהר מאד מגיע צומת פלוגות
שניה לפני שאני מגיע לצומת , חוצה אותו דבוקה גדולה של רוכבים בשחור אדום
בודק את מצב המיים והוא תקין
המרחק הוא 72 קילומטרים
והזמן הוא בדיוק לפי התוכנית וזאת למרות הפנצ'ר שגבה כ 10 דקות
הכיוון עכשיו הוא כביש 35 אל צומת נהורה
המקטע הבא הוא קצר יחסית
קצר ופסטורלי
זה מרגיש נעים , רוכב במין שדרה של עצים שמכסה את הכביש
הנוף משתנה לאפור חום 
למרות שאני מכיר לא רע את מדינת ישראל
לא חושב שהייתי על הכביש הזה אי פעם , אולי אני טועה........
זורם לי בכיף
הכביש מטפס מעט ואז יורד 
אחד השרירים מציק לי , משחרר לרגע רגל והופ , זה מסתדר מיידית
כנראה שלמדתי את השליטה בהתכווצויות הללו ואני מסתדר נהדר
בצומת נהורה אני עוצר באלונית
הדבוקה שראיתצי קודם לכן היא ככל הנראה דבוקה של קבוצת Focus
הם הניחו את האופניים בכל פינה אפשרית ואני בקושי מוצא היכן להעמיד את ה Basso היפות שלי
נכנס ומחפש כריך , אך לשאוו , אין כריכים , אין קרואסונים
בצוק העיתים מסתפק בבורקס ובקבוק ספרייט
המוכרת מסבירה פנים וממלאה לי את שני בקבוקי המיים בשמחה
הפוקוסים לא מבינים מה עושה רוכב ראשצי בפינה הנידחת הזו
מחליף עימם מספר מילים , הם יוצאים ואני מסיים לאכול ויוצא , משאיר לי בורקס אחד בכיס האחורי , עטוף
בנייר , זה יהיה לאח"כ
עכשיו אני על כביש 352, לכיוון חלץ , 13 קילומטרים של עליות וירידות בשיפועים מהסוג שאני אוהב ,3 עד 4 אחוזים

שני רוכבים חולפים מולי בהפרש של כ 3 דקות
לשניהם יש בובה על הקסדה
הכביש פונה מערבה ומתחיל במגמה של ירידה מהירה

המהירות עולה לאיזור ה 40 קמ"ש
זורם עם העיקול
ופתאום מופיע שלט ירוק - חלץ

הכניסה לישוב נמצאת כקילומטר לפני הצומת
יודע שעוד מעט מצפה לי קטע של רולינג דיי נעים
כביש 232 , פונה ימינה , כביש צר , חסר שוליים ומפותל
מתחיל בטיפוס שמחריף אט אט ואז זה הפוך לירידה שנעה לצדדים
גורם עם העיקולים ומקפיד לא להסחף למרכז הכביש

גלגלי ה Scirocco מרגישים מאד נעימים וביחד עם צמיגי הVittoria מתקבלת אחיזה טובה מאד
אחת אחרי השניה מופיעות כניסה לאנדרטאות של גדודים שונים , 50 , 52 , 54
ועוד כמה 
בהחלט שיעור קצר במורשת קרב
שני הרוכבים שחלפו קודם מולי מופיעים גם עתה , באותו סדר ובואותו אפרש זמנים לערך
צומת גבעתי מגיע במהרה
עוצר מיד אחרי הצומת , אוכל משהו ומוסיף כדור מלח 
הזמן כמעט 5 שעות , המרחק 103 קילומטרים
רגוע מאד מרגיש לי טוב

מצלם תמונה אחרונה
ממשיך על 232 עד צומת הודיה
הרוח היא מעט צידית אבל לא מפריעה
עוד טיפה ועוד ואני כבר בהודיה
שוב ימינה לכביש 3
הכביש טפס לכיוון נגבה
הנוף נעים
השמיים מעוננים ובסה"כ קריר
אני ממש מרוצה מעצמי
הכל עובד הכל מתקתק
מרגיש טוב 
הקצב נשמר
והנה קסטינה
עוצר בתחנת הדלק ומבקש אספרסו קצר ומילוי מיים
המוכרת דיי אנטיפטית , מפנה אותי לשירותים , מסביר לה שזה מי שתיה והיא ממלאה לי מהכיור שמאחוריה
לוקח עוד כריך ומשלים בבקבוק פאנטה
ולגבי הקפה , צר לי אבל אספרסו לא משהו ........
טלפון ולנורית וחזרה לאוכף
מכאן זה יותר מנהלתי
בצומת אני רואה שני רוכבים שפונים לכיוון קרית מלאכי
מנופף לשלום ופונה שמאלה 
הטיפוס לכיוון כנות אינו נעים במיוחד
הכביש בעבודות ואין מרווח מיותר
הירידה לכיוון גדרה מגלה לי שהרוח היא בעיקר מערבית עם רכיב דרומי
רוח דוחפת והקצב בהתאם 
הרגליים מרגישות טוב
מחליט לעצור קצת אחרי צומת בילו
בינתיים זורם עם הכביש
זורם בכיף
הקצב יורד מעט אחרי מחלף רמלוד
מקפיד לא להעמיס אבל גם לא לתת לדופק ליפול לאיזורים נמוכים מידי
אחרי נתבג הרוח הופכת לרוח צד מלאה
זה דיי קשה  אבל קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים
בצומת הטייסים אני רואה רוכב מולי , עוד אחד שיצא כנראה ליום ארוךךךךךךך
מתחיל שיחרור רגוע
עוד טיפה ואני בבית
עוצר
משחרר את עצמי
מחייך ומניף יד מעלה 
מגיע לי לחייך

מבט אחרון על הפיתקית שנמצאת על הסטם
חיוך גדול
כשאני עולה הבייתה , מחכות לי על הדלת ברכות מהילדים
נשיקה לנורית
חיבוקים לילדים

וזהו , נגמר

169 קילומטרים
8 שעות ו 17 דקות ברוטו
8 בקבוקי מיים / איזוטוני
3 כריכים גדולים
5 חטיפי אנרגיה
3 בקבוקי שתיה קלה
והכי חשוב
רוכב אחד שעמד במשימה 

ברווט 200 , אני מוכן !!!

תודות :
לנורית זוגתי היקרה - חברה , תומכת , יודעת בדיוק כמה זה חשוב ואני יודע כמה דאגת לי
ילדי היקרים - שמוותרים עלי לשעות רבות מידי סופש
לאלי קלמן - חבר טוב שתמיד נמצא בסביבה ותמיד נכון לעזור ולתמוך
גבע הלפרין - על מידע על האיזור שבו רכבתי
עדי סלומונביץ , מעשה שפירקה לי תצורה והרכיבה מחדש
ירון דוידי - האיש שהחזיר אותי לעולם רכיבת הכביש ונותן המון השראה
 

אין תגובות:

פרסום תגובה