חלום בשתי מערכות

זריחה כתומה ויפה בצומת עד הלום

מסיימים להתארגן ומתחילים לנוע
חגית בראש ואני מאחור
כביש 4 מעד הלום ועד לאשוכלות
חימום רגוע
רוח דרומית בינונית ++
קר אבל לא קפוא כפי שצפיתי
6 ק"מ רגועים
שיחה קצרה על המסלול ועל מזג האויר הצפוי
חגית מציינת שכואב לה הקרסול בנקודה שקשורה לפציעה ישנה
בצומת אשכולות פונים שמאלה
כביש 232 , רולינג הילס רגוע
את הקטע הזה מעולם עוד לא רכבתי אבל הוא מרגיש בבית
לקראת סוף הקטע חגית אומרת שהכאב מחריף
אני ממליץ לה להתסובב ולחזור לרכב
היא מכירה את הדרך טוב ממני ואומרת שהיא תפנה בהודיה ימינה ותחזור דרך כביש 4
נפרדים לשלום ואני מבטיח לעדכן שסיימתי בשלום

ממשיך על 232 מהודיה לגבעתי
בכיוון ההפוך זה אחד מקטעי הכביש האהובים עלי
כאן המצב שונה
זה טיפוס לא קל והרוח הדרומית מכה ללא רחם
אני גם במוד של אימון מוגדר , לעבוד על קידנס נכון ואז להוסיף הילוך , כדי להעלות רמת קושי
פשוט זה לא
הכביש נע ימינה ושמאלה כל הזמן
המגמה היא דרומה
אחרי גבעתי מגיע קטע קשה לא פחות , בעצם יותר
רולינג מטפס בנוף ירוק מהמם
עוד פיק של 7% עוד אחד של 8% ואחרי אחד ארוך יותר של 5% וכו .........
הרוח מתחזקת וזה הופך את הרכיבה לקשה עוד יותר
אחרי הפיק האחרון מתחילה ירידה מהירה לכיוון חלץ
הנוף ממשיך בירוק מהמם
הרגליים עובדות חזק ומהיר
עוד ועוד , בלי הפסקה
אחרי הכניסה לאור הנר מתחיל טיפוס קטן אך מעצבן למדי לכיוו איבים  , טיפוס שמוביל אל תוך שדרות
המעבר בשדרות גם הוא לא הדבר הכי אהוב עלי 
כלומר אני ממש לא אוהב את מגמת הטיפוס המתישה והאספלט המאד לא נעים אבל, זה חלק מהדרך לנוף הירוק
בצומת שער הנגב , פונה ימינה ומיד שמאלה , נשאר על 232
הכיוון הוא צומת סעד , הכביש מתפטל , אנה ואנה
יורד מעט מה שמוביל לקצב מהיר וכשהוא מטפס הרוח בשיאה , מלחמה של ממש
אני רואה את תחנת הדלק של כפר עזה ומתלבט האם להכנס
ברור לי שאני מוותר על קטע מסוים שתוכנן לאחרי הקטע הזה , נראה מיותר לגמרי 
ממשיך עד לכיכר של סעד
מסתובב וחוזר לכיוון התחנה
עוצר לקפה וקרואסון
בתחנה עומד אופנוע ישן ומרשים
Suzuki 1100f , חלום מלפני שנים רבות שכבר לא ייתגשם ( וטוב שכך )
הבעלים עומד לצידו וזורק הערה לגבי האופניים שלי - איטליה הא .........
אני מחזיר לו מילה על האופנוע שנראה בדיוק כמו שיצא מהמפעל , אותה סכמה , נראה כמו אופנוע שלבעלים שלו ממש אכפת ממנו 

מזמין לי קפה וקרואסון שוקולד
חבורת רוכבים מגיעה לתחנה
הם הגיעו  מבית קמה
משוחחים דקה או שתיים
אחד מהם מצלם אותי

אני משוחח עימם לעוד דקה או שתיים
ה Colnago בצבעי לבן וכחול מטאלי של אחד מהם , ממש מרשימות
מעיניין שכולם רוכבים עם מערכות של קמפי ( נדיר למצוא חבורה שכזו )
מסיים את השיחה ויוצא חזרה
כביש 232 לכיוון צפון
הדרך זורמת מהר יחסית
יש כמה קטעים עם רוח צד אבל רוב הזמן אני עם רוח גבית ומגמת ירידה 
מהר וכיף
הנוף ירוק וחום עם הרבה  נגיעות של צהוב
הכל נמרח ואני בסוג של zone 
הBasso  נעות בקלילות ומפגינות יציבות מרשימה 
גשר בטון גדול מסמן את הפרידה שלי מכביש 232
שמאלה ברמזור ל 34 
אספלט אייכותי יותר ושלטים של זהירות רוכבי אופניים מקדמים את פני
הנוף משתנה מעט
בהתחלה זה נוף עירוני של שדרות , תחנת הרכבת וכמה מבני  תעשיה ומסחר
ופתאום זה הופך לנוף כפרי
הכביש מהיר מאד והרוח הגבית דוחפת אותי חזק
יש הרבה פריחה סביב , צבעונית ויפה
הכביש זורם לי נהדר
והייתי שמח לחברה אבל זה מה יש ועם זה ננצח
ביד מרדכי פונה ימינה לכביש 4
יש לי קטע ארוך למדי עליו
פעם ראשונה על הכביש הזה ( באיזור הספציפי ) וזה פשוט כיף
אחרי ק"מ או שניים עוקף אותי רוכב על פוג'י קרבון בצבע שחור לבן 
אני מנסה לתפוס אותו ומצליח אחרי כקילומטר
מכאן אנו משחקים תופסת עד הכניסה לאשקלון
אני מצליח להדביק אותו ואחרי ק"מ או שניים הוא בורח קצת ואני שוב תופס 
באחד הרמזורים אנו משוחחים והוא לא מבין למה אני לא צמוד אליו כל הזמן .......... ( כנראה בגלל שאני לא מספיק חזק !!! )
בדרך אנו חולפים כמה רוכבים , חלקם בבודדת וחלק בזוגות או שלשות
אחרי הכניסה לאשקלון אני נשאר לבד
רגוע מאד , מתחיל במגמת שיחרור , מוריד מעט קצב ונותן לרגליים לנוע בקלילות יחסית 
נותן לעצמי קצת זמן להבין את הרכיבה הזו , זה מרגיש קצת כמו חלום בשתי מערכות , האחת קשה וכואבת והשניה רכה ומלטפת

השלט של 500 מטרים לצומת עד הלום מחזיר אותי למציאות 
זהו זה 
נגמר , הסתיים
מחייך ( כמו כל הזמן ) היה כל כך טוב שקשה לסביר כמה זה היה קשה וכיף באותה מידה

וקצת נתונים אם אפשר ...........
מרחק : 84 ק"מ
גובה מצטבר : 626 מארים ( מעל 500 ב 40 ק"מ הראשונים )
זמן רכיבה ברוטו : 3 שעות ו 47 דקות
זמן רכיבה נטו : 3 שעות ו 29 דקות
3 בקבוקי מיים ( עם איזוטוני )
4 חטיפי אנריגיה
1 אספרסו קצר
1 קרואסון שוקולד 

שרון :-)