בוקר קיצי חם

טל שחר 5:35
הרבה רכבים של רוכבים בתחנת הדלק
נועל נעלי רכיבה
מארגן את שאר הציוד
מוציא את הCinelli מהרכב , מרכיב גלגל קדמי
בקבוקים במקום
סדר פעולות אוטמטי לגמרי
ניגש לכיוון האלונית ומחכה לאלי - שותפי לרכיבה
רוכבים מכמה קבוצות מתאספים בפינות שונות בתחנה
משוחח עם כמה רוכבים מקבוצת רוכבי ראשון
אלי מגיע
החברה של ראשון עוד מתארגנים
אלי ואני יוצאים
ימינה ושוב ימינה , צומת נחשון בדרך

זריחה מדהימה מופיעה לה מאי שם
בנחשון שוב ימינה
מתחילים לטפס אל יער הנשיא
משהו לא ממש מרגיש לי טוב
אולי משהו עוצר אותי
אלי מלין על משהו בתנוחת הרכיבה  שלו , האוכף נמוך לו מידי
אחרי הראל אני עוצר לרגע , בודק את הבלם האחורי, משחרר סיבוב אחד במותחן
ממשיכים בקצב רגוע
השיפוע מחריף , לא משהו שלא  עשיתי בעבר
שני רוכבים זרים טסים במעלה ההר , כנראה מאורחי המכביה שמחפשים לסובב קצת רגליים 
חבורת רוכבים עוקפת אותנו
אלי משוחח עם אחד מהם , הוא רכוב על Basso Diamante אחרי שהם חולפים אותנו , אלי מחייך וזורק שהיה פה פוטנציאל לשלישיה על Basso , אכן אכן , זה קרוב מתמיד .........
הקצב נשמר , רגוע וטוב , כלומר לאלי זה רגוע , לי זה טוב ( כי זה מה שאני יכול לתת היום )
יש רוח לא מאד חזקה מכיוון דרום מערב
היא לא רצחנית אבל בהחלט מהסוג שמסוגל להתיש אותך , לאט לאט
אלי בורח קדימה , הוא מדביק את החבורה עוד לפני יער הנשיא
אני שומר על הקצב שלי
קצת לפני שאני מגיע למעלה , אני נעקף על ידי רוכבת חייכנית , היא ממשיכה בשלה ואני בשלי
עוד קצת ואני למעלה
הירידה מתחילה , 2 קילומטרים של שיפוע תלול עד תלול מאד
לא לוחץ , קצת בולם וקצת משחרר
בשימשון זורם ימינה בקלילות
אלי מזהה ויוצא קדימה
המקטע הבא הוא ירידה מתונה , הקצב מהיר , 35 עד 45 קמ"ש
אלי מדביק אותי ועובר קדימה
נוח לי לשבת עליו יש רוח אף אבל למורת זאת הקצב נשמר אחיד ומהיר
עוד קצת ומתחיל הטיפוס לכיוון רמת בית שמש
המהירות צונחת בהתאם
עדיין לא חם , דגש על עדיין
הלחות דווקא מורגשת ועוד איך
אלי לוחץ לקצב שלו
אני לא מנסה להתחרות
הבדלי הרמות בינו לביני יודועים
מה ששומר אותנו ביחד זו החברות וכן אני יכול להגיד בכנות שהחבר הכי טוב שלי בעולם האופניים הוא אלי , בעצם גם מחוץ לעולם האופניים , אלי הוא חבר טוב , מישהו שאני יכול לסמוך עליו בהרבה נושאים , חבר אמיתי :-)
חולפים את איזור התעשיה והנה השלט החום שמפנה שמאלה אל בית ג'מאל
מבט זריז שמאלה , לוודא שהכביש פנוי , לא רואים שום רכב למעט כמה רוכבי אופניים
זהו התחלנו את הטיפוס
כבר כתבתי בעבר על הטיפוס הזה
הוא משכר ומשקר כאחד
זה לא נראה כמו שיפוע של 10% אבל זה בדיוק זה
אתה רואה שבהמשך הדרך השיפוע מחריף , אבל לא מבין עד כמה 
אחרי כ 400 מטרים השיפוע מתמתן מעט
אבל אחרי עיקול ימני זה פשוט נהיה בלתי אפשרי
13% , 14% ושוב יורד  לכיוון ה 10% 
זה מרגיש כמו שיעור גיאומטריה
ואז מגיע הנוף , מבט שמאלה , כל בית שמש נפרשת תחתיינו מהמם
הדופק קופץ אבל לא בגלל קושי הטיפוס , הנשימה פשוט נעתקת ממקומה
זה כך כך יפה שקשה להבין עד כמה
ובואתה נשימה השיפוע שוב מחריף 12% ועוד טיפה וזה כבר 14% 
מימיני הקיר של המנזר 
אבן ירושלמית בגוון צהבהב ושיחים שזורים בתוכה
שני רוכבים עוקפים אותי , שניהם דוחפים חזק , אין לי רגליים כדי לנסות להצמד אליהם
ואז מגיע העיקול האחרון  17% שיפוע , רק לכמה מטרים 
קשת אבן שרק מחכה שאחצה אותה , כמו שער ניצחון
חוצה את הקו
אלי מחכה לי בפנים
עוצר
לוקח נשימה עמוקה
זמן לעצור
שומע את שירת הנזירות וואוו , פשוט מדהים

זמן למלא מיים מהברז הקטן בכניסה
וקדימה חזרה לכביש 38
ברגע שמתחילים את הירידה , מבינים עד כמה השיפוע חריף
האספלט מאד משובש ורוב הירידה היא על הבלמים
אין מקום למשחקים , אי אפשר להשתולל כאן
אלי מעט לפנים אני מוודא שהקו שלי מדויק ככל האפשר
הדופק צונח אבל ממש צונח 
פניה חזרה לכביש 38 , כיוון מערב
הרוח ממשיכה להקשות , זה לא מאמץ מטורף , זה פשוט לשמור דופק / קיידנס ולטפס ולטפס
רוכב על קננדייל לבנות עוקף אותנו הוא נראה במאמץ קיצוני
200 מטרים לאחר מכן הוא בטרמפיאדה , ישב לנוח
עוד קצת והירידה לעזקה
המגמה משתנה
הרגליים מקבלות מנוחה
הידיים נכנסות למצב כוננות
שיפוע תלול למדי בשילוב עיקולים לימון ולשמאל
הרגליים משנות מיקום בהתאם לכיוון העיקול, הידיים עוברות
אני מקלל את הככפות בחרתי להיום , זה ממש כואב , לא אוהב את זה 
אחרי 2 קילומטרים של ירידה מהירה ותלולה השיפוע מתמתן
פניה ימינה וכביש 383 מגיע
רוח צד בינונית מקדמת את פניינו
בצומת כמה קבוצות שלקחו הפסקה קצרה
זה מתחיל מישורי עם גבעות קטנות
הכביש מתפתל כל הזמן וכולל אמבטיות קצרות 
המהירויות בהתאם
50 קמ"ש במישורי ............
כמה דבוקות חולפות ממול 
ממשיכים בשלנו
אני שוקל את המשך הדרך
במקור תוכנן עוד סיבוב דרך מסמיה וחזרה דרך כביש 411
אלא שהשעה מאוחרת יחסית ומתחיל להיות חםםםםםםםםםם
חם מידי מכדי למשוך עוד שעה וחצי , לא ממש בא לי להתייבש לגמרי היום 
מחליט לחזור על כביש 3 עד לטל שחר
סיום הרולינג דאון הילס של כביש 383 מסמן למעשה מעבר לרכיבה מנהלתית 
הפעם קיבלנו בונוס של רוח גבית דיי חזקה
רוח גבית = מהירות מהירות ועוד מהירות
אין הרבה מה לגיד על כביש 3
למעט על הקטע הנחמד שמסמן את הסוף
כלומר הכרמים של טל שחר
בעצם לא ממש מה להגיד אל בעיקר מה לראות

וזהו למעשה
קילומטר אחרון של רכיבה רגועה
מקליק הילוכים למטה
מעלה קידנס ימינה לתחנת הדלק
נגמר
אין מה להגיד היה כיףףףףףףףףףףףף

שרון :-)